“יום ערסים ופרחות”: סערה בעקבות הזמנה לחגיגות פורים בבית ספר ביגור
בפייסבוק של בית הספר “כרמל זבולון” בקיבוץ פורסמה הזמנה לימי תחפושות לפי נושאים, בהם גם “יום דתיים ודתיות” , “יום גיהינום” ו”יום מוסכניקים” – והתגובות היו זועמות. “מישהו שם היה צריך להתחפש לצלחת פטרי של גזענות”
זעם רב התעורר הבוקר (יום ו’) על בית הספר כרמל זבולון שבקיבוץ יגור, בעקבות הזמנה שפורסמה בחשבון הפייסבוק שלו לחגוג את חג הפורים תוך הקדשת התחפושות למספר נושאים מדי יום – “יום דתיים ודתיות”, “יום ערסים ופרחות”, “יום מוסכניקים”, “יום גיהינום” ועוד. “הולך להיות פורים נדיר”, נכתב בפוסט, בהזמנה שיועדה עבור תלמידי י”ב בבית הספר. התגובות הזועמות לא איחרו להגיע, והפוסט נמחק בהמשך.
“בוקר טוב לבית ספר כרמל זבולון יגור, שבחרו השנה (ברוח התקופה – יום גיהינום) לקיים קרנבל פורים מבדח ומתבדח על אוכלוסיות שלמות, על הסללה במערכת החינוך ועל איך משמרים סטיגמות גזעניות שיכולות לפגוע ולסכן חיים”, כתבה בפוסט הפעילה סיון תהל. “מדהים שבמוסד חינוך במקום ללמד ילדים לחשיבה ביקורתית משתמשים בכוח של המוסד כדי לקבע חשיבה מדכאת. עוד מהגועל הזה בתגובות”.
“פורים זה החג של הלא מודע שיוצא פעם בשנה לטיול באור השמש”, הגיבה לפוסט ענת אלזם, “הרבה פעמים הוא מאפשר לאנשים לבטא בגוף מחשבות שהם מסתירים ביום יום. לדעתי מישהו שם היה צריך להתחפש לצלחת פטרי של גזענות. יש משהו עוד יותר מטריד פה. פעם ילדים היו מתחפשים בפורים למה שהם רצו, כל ילד ורצונותיו האישיים. אבל עכשיו כבר יש שבוע פורים ומבית הספר מגיעה הנחיה קבוצתית להתחפש כולם ביחד לאותו דבר. וההנחיה הקבוצתית הזאת היא משהו שאמור להיות כאילו פאן, אבל יש בה גם את הפוטנציאל לאינדוקטרינציה חברתית פוליטית, פוטנציאל שמומש כאן במלואו”.
הפעילה סיון תהל, בת 40 מבת ים, מגדירה עצמה “אקטביסטית, מזרחית, מרוקאית” וסיפרה ל-ynet כי הורים בבית הספר ביגור פנו אליה בעקבות הפוסט בפייסבוק שלו. “אנחנו לא מיתממים. ערסים ופרחות קראו לנו המזרחיים והמזרחיות לא פעם ולא פעמיים. פרחה זה שמות של הסבתות שלנו. פרחה זו שמחה, אבל עשו לשם הזה דימוי שלילי מאוד”. לדבריה, “המילים האלו שנגזרות מלבוש, מצבע עור שחום או שחור, משמות משפחה. אני לא ראיתי שקראו למי שהציתו אש בחווארה ערסים. למי שהובילו את המאבק המוצדק לשחרור נחל האסי כן קראו ערסים”.
היא מדגישה כי היא לא מאשימה את התלמידים והתלמידות: “זה נוער והם חיים בחברה מסוימת. הם סופגים את כל הגזענות הממסדית הזאת, והם מתנהגים כך כי זו באמת המציאות. אני לא חושבת שהייתה להם כוונה רעה. הבעיה בעיניי היא במוסד החינוכי, שמאפשר את זה. שלא לוקח אותם לשיחה פתוחה, לדבר על תודעה ביקורתית, לדבר על סטיגמות, על גזענות.
“איזה כוח יש למילים ואיך הן יכולות להשפיע על החיים של האנשים לאחר מכן בכל כך הרבה תחומים. בהיעדר משאבים, חלוקת משאבים לא צודקת, בסלקציה למקומות, מקומות בילוי מקומות עבודה, בניתוב לתפקידים בצבא שמשפיעים להם על החיים אחר כך. גם באלימות משטרתית כלפי מזרחיים וכלפי אתיופים וערבים. יש להם חזות מאוד דומה שקוראים להם ערסים, וגם המערכת תופסת אותם ככאלה וזה מתבטא גם באכיפה”.
תהל מציינת כי גם הקריאה להתחפשות למוסכניקים בעייתית מבחינתה: “אנחנו יודעים מי נמצא במגמות האלו, אנחנו יודעים מי הולך לרתכות, מכונאות ועבודות כפיים. אלה החיים שלנו. יש כל כך הרבה אופציות לתחפושות והם דווקא הלכו על הסטיגמות”. על מחיקת הפוסט אמרה: “זה לא מעודד אותי. כתבתי להם שנשמח להגיע לבית הספר לשיחה פתוחה. הם לוקחים סממנים של אנשים אמיתיים שמסתובבים עם הזהות הזאת במרחב יום יום ומתויגים בגללם, וסובלים בגללם. זה לא נושא לבדיחה”.
ynet פנה לבית הספר לקבלת תגובה. כאשר זו תתקבל היא תפורסם.
