ואז, למרבה הזוועה הגיעה הרשימה למשלוח המנות: סוכר, סוכר ועוד סוכר

ישראלי צורך בממוצע 64 ק”ג סוכר בשנה, סוכרת היא סיבת המוות השלישית במדינה, ושיעור הילדים עם עודף משקל הולך וגדל ■ ולמרות זאת, כל אירוע חגיגי נהפך בחסות מערכת החינוך וחברות מסחריות למלכודת מתוקה ■ איפה מקבלי ההחלטות?

March 03rd, 06AM March 03rd, 06AM ענת ג’ורג’י מאז שהבן שלי נכנס למערכת החינוך לפני כעשור, אני זוכה לקבל בכל פורים את אותה הודעה, בשינויים קלים. “הורים יקרים”, היא נפתחת בדרך כלל בצמד מילים שמצליחות איכשהו להלחיץ אותי, “מצורפת רשימת הממתקים שיש להביא במשלוח המנות”. וכדי להסיר ספק, מגיע כמעט תמיד ההמשך הבלתי־מתפשר, “חשוב לנו שמשלוחי המנות יהיו אחידים על מנת למנוע אי־נעימות. אנא הקפידו למלא אותם לפי הרשימה הבאה”. במילים אחרות, אין פה מקום ליוזמה, יצירתיות או שיקול דעת עצמאי, הכל מוכתב מלמעלה.

ואז, למרבה הזוועה, מפורטת הרשימה, והיא כוללת בדרך כלל את אותם מרכיבים: 2–3 אוזני המן, 3 חטיפים מלוחים, סוכרייה (או שתיים) על מקל, שקית קטנה של סוכריות מרשמלו (או טופי), 2–3 חטיפי שוקולד, 2 ופלים, חבילת מסטיקים ולקינוח הפתעה קטנה — עד 10 שקלים. בכל פעם שקיבלתי את הרשימה, חשבתי שכמות הסוכר מוגזמת לגמרי, במיוחד לאור העובדה שהילדים מחסלים את המשלוח תוך דקות ספורות. השנה אמנם ניתן קצת יותר חופש פעולה בבחירת הממתקים, בכל זאת מדובר במתבגרים, אך בבית הספר הגדילו לעשות והחליטו להוסיף משלוחי מנות לחיילים, וגם שם — איך לא — יש ממתקים.

בעיניי, משלוח מנות הוא אחד ממנהגי החגים היפים והמשמחים. לפי המסורת הוא מעודד כל אחד לתת מעצמו למי שידו אינה משגת, ולאפשר לכולם לשמוח בחג הצבעוני הזה. הרעיון הוא להעניק רק אוכל ומשקה, לא בגדים ולא כסף — בשביל שיהיה הכי פשוט לחגוג יחד. אלא שמכאן ועד למשלוחי המנות הנהוגים בבתי הספר ובגני הילדים פעורה תהום מלאה בערימות סוכר, מלח ורעלים אחרים.

“פורים נהפך לחג שמחנך אותנו לצרכנות מופרזת של מזונות מזיקים, ולא במקרה”, מסביר פרופ’ חגי לוין, יו”ר ארגון רופאי בריאות הציבור בישראל. “חברות המשקאות והממתקים, כמו גם חברות הסיגריות, מנצלות את אווירת החג כדי למכור את המוצרים שלהן — וכמה שיותר. הן אפילו יוצאות בקמפיינים ספציפיים לפורים לרכישת משלוחי מנות”. לדבריו, בדיוק כמו חברות הסיגריות, גם יצרניות הממתקים דואגות לשווק את המשלוח כמשהו משמח, למרות הנזקים ופוטנציאל ההתמכרות. “הן מטרגטות את האוכלוסייה הדתית והחרדית ומשווקות להן קשר כוזב בין החג לצריכת ממתקים וסיגריות, אף שאין ציווי הלכתי לאכול ממתקים בפורים”.

נכון שזה קורה רק פעם בשנה, ובכל זאת לא כל יום פורים. אבל המשלוחים האלה מצטרפים לעוגות, עוגיות, כדורי שוקולד ובכלל שוקולד, שתייה מתוקה ושאר ממתקים שמלווים כמעט כל אירוע בבית הספר, ומגבירים את הקשר בין חגיגה לסוכר. אחר כך, כדי לצאת ידי חובה, מחליטים על שבוע בריאות ומסבירים לילדים — שכבר התמכרו לסוכר — על חשיבות הירקות, הפירות, הקטניות, ובכלל — האוכל הבריא.

שיחות עם חברים הבהירו לי שכמעט בכל מקום זה ככה, אם כי יש גם מסגרות חינוכיות שכבר עושות שינוי. “אודה אם ניתן להקטין את כמות הממתקים המבוקשת במשלוחי המנות”, כתבה חברה שלי, אמא לשני ילדים קטנים, למנהלת בית הספר, לאחר שקיבלה רשימה מוגזמת של ממתקים למשלוח המנות והחליטה לא לשתוק יותר, “זאת כמות עצומה לילד, ואפשר להכין משלוח מכובד עם 20% או 30% פחות”.

כשדיברתי איתה, הסבירה את התסכול: “אני מנסה להנחיל לילדי אורח חיים בריא, עם כמה שפחות סוכר, ודוקא בבית הספר עושים בדיוק את ההפך”. הורה אחד פירסם השבוע בטוויטר את רשימת הממתקים שהתבקש להביא במסגרת משלוח המנות, שהייתה ארוכה ועתירת סוכר, ושאל: “זה נראה לכם הגיוני?”

האמת היא שזה לא הגיוני, וגם לא חייב להיות כך. לפי נתונים שהציג השבוע משרד הבריאות בדיון שנערך בתזמון מושלם בכנסת ודן בתופעת ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער, ישראל היא צרכנית סוכר מהגבוהות בעולם, בממוצע כ–64 ק”ג לאדם בשנה — יותר מארה”ב, ברזיל, מקסיקו ומצרים. על פי נתוני המדידה במסגרת שירותי בריאות לתלמיד לשנת הלימודים 2021–2022, 19.5% מתלמידי כיתה א’ סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, ושיעור זה מגיע ל–31.4% בקרב תלמידי כיתות ז’. שיעור ההשמנה בקרב ילדים ישראלים רווח בעיקר באוכלוסיות מוחלשות וחמור במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית. יש לכך עלויות כספיות: לפי נתוני משרד הבריאות, עלויות התחלואה שנובעות מהשמנה וסוכרת מגיעות ל–20 מיליארד שקל בשנה.

סכנות בריאותיות, נפשיות וחברתיות

השמנה היא מגפה עולמית ואינה ייחודית לנו. דו”ח של ה–OECD מ–2019 קובע כי ב–34 מתוך 36 מדינות OECD יותר ממחצית האוכלוסייה מתמודדת עם עודף משקל.

האחריות על תזונה בריאה מוטלת קודם כל על ההורים, אם כי גם למסגרות החינוכיות, כמו גם לפרסומות ולרשתות החברתיות, השפעה רבה על הילדים. זאת הסיבה שכדי להתמודד עם השמנה בקרב ילדים ובני נוער, החליטו במדינות רבות בעולם להטיל הגבלות על פרסום ושיווק מזון המכוונים לילדים. הדבר נעשה, ברוב המקרים, באמצעות חקיקה. לדברי לוין, הגישה הנהוגה בעולם היא להתייחס למוצרים עם סוכר כמו לטבק, וליצור סביבה מוגנת לילדים כדי שלא יהיו חשופים לזה

מחקרים מגלים כי יש סבירות רבה שילדים הסובלים מבעיות השמנה ייהפכו למבוגרים עם אותן בעיות. לפי נתוני משרד הבריאות 59.4% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל

ובישראל? לפני שבע שנים הגישה המלצותיה ועדת ההסדרה לתזונה בריאה שהקים משרד הבריאות, שבמסגרתה הומלץ להגביל פרסום, שיווק ומתן חסות של יצרניות הממתקים עד גיל 18. זמן קצר לאחר מכן הוקמה תת־ועדה בראשות ד”ר אודי קלינר, סגן ראש שירותי בריאות הציבור, שתפקידה היה לגבש מסקנות שיועברו להליך חקיקה, “אבל חברות המזון — באמצעות הלוביסטים שלהם — מצליחות למסמס את זה”, טוען לוין.

גם בדיון השבוע בוועדות הבריאות והחינוך של הכנסת, כפי שדיווח עידו אפרתי ב”הארץ”, נראה היה שיו”ר ועדת הבריאות ח”כ אוריאל בוסו מש”ס לא הבין עד כמה תרבות צריכת המזון המזיק נטועה עמוק בחברה הישראלית. לכל זה אפשר להוסיף את הצו שהוציא באחרונה שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ על ביטול המס על שתייה ממותקת — מס שהחזיק מעמד בדיוק שנה והצליח להיות להפחית במעט את הצריכה.

להשמנה יש השפעה מרחיקת לכת על הבריאות שלנו. היא גורמת להתפתחות מחלות כרוניות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ובעיות לב. על פי נתוני משרד הבריאות, סוכרת היא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל; שיעור קטיעות הגפיים בקרב חולי סוכרת בישראל ב–2019 היה 17.6 ל–100 אלף נפש — הנתון הגבוה ביותר מבין 31 מדינות OECD.

ולא רק זה. בחברה שבה אנחנו חיים, שמקדמת אידיאל יופי מסוים, ילדים וילדות או בני נוער שמתמודדים עם עודף משקל חשופים יותר להצקות ולחרמות מצד חבריהם לכיתה. כתוצאה מכך, חלקם מפתחים דימוי עצמי נמוך ומתמודדים עם בדידות וקשיים חברתיים. ואם זה לא מספיק, מחקרים שונים מגלים כי יש סבירות רבה שילדים הסובלים מבעיות השמנה ייהפכו למבוגרים עם אותן בעיות. כך, לפי נתוני משרד הבריאות 59.4% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מעודף משקל או מהשמנת יתר.

למרות כל זאת אני לא חושבת שצריך להתנזר לגמרי ממתוקים. הבעיה היא במינונים, שעוברים לפעמים את גבולות הטעם הטוב, ולא פחות מזה בעובדה שלמרות ההשפעה הברורה שיש לצריכת סוכר על הבריאות שלנו, במערכת החינוך, אולי בהשפעת החברות המסחריות אולי סתם מתוך חוסר הבנה, מתעקשים להמשיך ולהפוך את הסוכר לכוכב של כל מסיבה, כאילו שאי־אפשר לשמוח בלעדיו.