הממשלה עושה דרכה להפיכה תוך התעלמות מהיועמ”שים, שמבהירים: לא נתכופף

הממשלה עושה דרכה להפיכה תוך התעלמות מהיועמ”שים, שמבהירים: לא נתכופף

החוק שיחליש את מעמד היועצים המשפטיים טרם קודם, אך הקואליציה כבר חדלה להתייחס לחוות דעתם ומקדמת שורה של חוקים בניגוד לעמדתם. המשנה ליועמ”ש לשעבר דינה זילבר: השתקת היועצים מלהביע עמדה מקצועית היא מציאות מסוכנת

March 02nd, 06AM March 02nd, 06AM

ביום שישי, 24 בפברואר, עלתה היועמ”שית גלי בהרב־מיארה לירושלים כדי להשתתף בדיון בממשלה על קידום חוק ההסדרים. בעודה עוברת עם יועציה על טיוטות של החוק מחוץ לחדר הממשלה, באה אליהם בריצה אחת העוזרות שנכחו בחדר וביקשה שייכנסו מהר לישיבה, משום שהשרים החלו להצביע על החלטה שמעניקה לממשלה שליטה בדירקטוריון הספרייה הלאומית. מקורות שנכחו שם אמרו ל”הארץ” שכשבהרב־מיארה ועוזריה נכנסו לחדר הדיונים, ידיהם של השרים כבר היו מונפות באוויר, מאשרות את השינוי. ההצבעה נעשתה בלא ידיעת היועמ”שית ובניגוד לעמדהתה ולעמדת יועמ”ש משרד האוצר, אסי מסינג.

האפיזודה הזאת מדגימה את האופן המזלזל והמבטל שממשלת נתניהו נוהגת בבהרב־מיארה, וביועצים המשפטיים בכלל, מאז הקמתה. יחס דומה חשו וחשים בשבועות האחרונים המשנים ליועמ”שית גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, ויועמ”ש ועדת החוקה גור בליי, שמנסים לייצג את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת בדיונים על חוקי ההפיכה המשטרית שהממשלה מקדמת.

לימון, למשל, חטף זובור של ממש מיריב לוין כאשר בא באמצע ינואר לוועדה והזהיר כי אם ימומשו תוכניותיו של שר המשפטים, הממשלה ושריה יפסיקו להיות כפופים לדין. בתגובה תקף לוין את לימון מילולית והטיח בו שהוא הכין חוות דעת משפטית מאחורי גבו ומתייחס אליו כאל “עציץ”. ויו”ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, האשים את סומפולינסקי, שבחודש שעבר מתחה ביקורת מקצועית על הצעות החוק, כי נשלחה לשם כדי “לעכב את החקיקה” ו”להטעות את הציבור”. בליי, היועמ”ש הקבוע של ועדת החוקה, סופג כמעט מדי יום ביומו השפלות והאשמות מרוטמן, ודבריו נקטעים פעם אחר פעם.

הזלזול ביועצים המשפטיים אינו מסתכם במתקפות הפרסונליות עליהם. היחס המבטל כלפיהם נוגע בעיקר לחוות הדעת המקצועיות שלהם. עד היום נחשבו חוות הדעת של היועצים המשפטיים לבעלות מעמד שמחייב את הממשלה והשרים לפעול לאורן, מתוך תפיסה שהן משקפות את הדין. ההסדר הזה שומר על שלטון החוק, אך גם מגן על הממשלה ועל שריה מפני הסתבכות במעשים שאינם חוקיים. אמנם בין היועצים המשפטיים לבין הדרג הפוליטי יש לפעמים מתח, אך ככלל ההסדר הזה עבד היטב במשך השנים. ואז באה הממשלה הנוכחית.

הצעת החוק הראשונה שהניח רוטמן על שולחן ועדת החוקה בינואר עסקה בהפחתת מעמדן של חוות הדעת מטעם היועמ”שים במשרדי הממשלה, ובקביעה שהן יחשבו ל”עצה משפטית” שאינה מחייבת את הממשלה ואת שריה. ההצעה טרם קודמה, אך בפועל רוטמן וחבריו מיישמים את הרעיון העומד בבסיסה וכמעט שאינם נותנים חשיבות לחוות הדעת של היועמש”ית ושל אנשיה.

ההתעלמות מעמדות הייעוץ המשפטי החלה עם הקמת הממשלה. נתניהו היה נחוש למנות את יו”ר ש”ס אריה דרעי לשר, ובסוף נובמבר הוא העביר ליועמ”שית חוות דעת מטעמו — שלפיה חזקת הקלון אינה חלה על דרעי. בהרב־מיארה ענתה לראש הממשלה כי איננו יכול למנות את דרעי לשר בלי אישורו של יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, אך נתניהו התעלם מעמדתה. דרעי מונה לשר האוצר והבריאות והקואליציה חוקקה את “חוק דרעי הראשון”, שנועד להכשיר את המינוי על ידי קביעה שרק אדם שנידון למאסר בפועל מנוע מלהיות שר בממשלה.

בעקבות עתירות שהוגשו, הודיעה היועצת בתחילת ינואר כי היא מתנגדת למינוי משום שהוא חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו להתבטל. בחוות הדעת שהגישה לבג”ץ היא כתבה שמינוי דרעי לשר, פחות משנה לאחר שהורשע בעבירות מס, יגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור בטוהר המידות של נבחריו. גם הפעם התעלמו נתניהו וממשלתו מחוות הדעת. באופן חריג, ראש הממשלה שכר את שירותיו של עורך פרטי, מיכאל ראבילו, כדי שייצג את עמדתו במקום היועמ”שית. אך המהלך לא הועיל לנתניהו. בג”ץ קיבל את עמדת היועצת ופסל את מינוי דרעי, בין השאר בשל אי־סבירות קיצונית.

נתניהו נאלץ לפטר את דרעי, אך לא ויתר על המינוי. כמעט מיד לאחר הפסילה החלה הקואליציה לקדם את “חוק דרעי השני”, שלפיו בג”ץ לא יוכל להתערב במינוי שרים. החוק עבר בכנסת בקריאה טרומית, למרות קביעת היועמ”שית כי מדובר בשימוש לרעה של הכנסת בסמכותה כרשות מכוננת וכי הוא צפוי להיפסל בבג”ץ.

היועמ”שית ומשניה מתנגדים בתוקף גם להצעת החוק שנועדה למנוע את הוצאת נתניהו לנבצרות — הצעה שעברה אתמול בקריאה טרומית. בחוות דעת מטעמם נכתב כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה, שעלולה לגרום “למצבים אבסורדיים”.

הצעת חוק נוספת שמקודמת במרץ למרות התנגדות הייעוץ המשפטי היא הטלת עונש מוות על מחבלים. על פי ההצעה של סיעת עוצמה יהודית, שעברה אתמול בקריאה טרומית, בית משפט יחויב לגזור עונש מוות על מי שעבר עבירת רצח על רקע לאומני נגד אזרחי ישראל. על פי חוות דעת היועמ”שית, “לקיחת חייו של אדם, אף אם הוא הרוצח הנתעב ביותר, היא הפגיעה הקשה ביותר בזכות לחיים, ללא שהוצגה הצדקה הרתעתית או אחרת”.

ממשלת נתניהו מקדמת ביתר שאת את חוקי ההפיכה המשטרית, למרות עמדתה החד־משמעית של היועמ”שית, שלפיה התוכנית מסוכנת לדמוקרטיה ותגרום לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות. בין החוקים פסקת התגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג”ץ, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט בה וביטול היכולת של בג”ץ לבקר חוקי יסוד. בחוות דעת מפורטת שהעבירה בהרב־מיארה בתחילת פברואר היא כתבה כי “יישום התוכנית יוביל לשינוי משטרי בישראל, כך שלכנסת ולממשלה תוענק למעשה סמכות בלתי מוגבלת”. היועמ”שית פנתה גם לשר לוין והדגישה כי במשרד המשפטים “ערוכים להקדיש את כל המשאבים ולפעול בריכוז מאמץ” כדי לסייע ללוין ב”גיבוש הצעה ממשלתית מקיפה בהקדם האפשרי”, אך לוין בחר להתעלם ממנה.

המשנה ליועמ”ש לשעבר, עו”ד דינה זילבר, אומרת ש”זוהי מציאות מסוכנת שבה עובדי ציבור — ממשרד המשפטים ומהייעוץ המשפטי לכנסת, למערכת הביטחון, לאוצר ועוד — מושתקים בגסות מלהביע עמדה מקצועית ולהביא בפני מקבלי ההחלטות תמונה רחבה של ההשלכות, האפשרויות, המחירים, הסיכויים והסיכונים”.

לדבריה, “מנסים להלך אימה על היועמ”שית שיפטרו אותה, לייצר הרתעה והחלשה של דרג מקצועי, באלימות מילולית, בהשתקה גסה, ביחס מזלזל, בסתימת פיות, ביצירת אקלים ארגוני שמעודד ראש קטן וכסת”ח ואפקט מצנן וצנזורה. במקום משרתי ציבור מקצוענים, בקיאים, בעלי יושרה ועמוד שדרה, המודל שהשלטון חותר אליו הוא של קרנפים או של אילמים — ורצוי גם שיהיו כאלו שאפשר יהיה למנות מהמעגלים הפוליטיים המקורבים”.

יועץ משפטי לשעבר של אחד ממשרדי הממשלה מכנה את התעלמות הדרג הפוליטי מעמדות היועצים המשפטיים “תקדימית ומסוכנת”. לדבריו, “הממשלה מאפשרת לעצמה לנהוג כאילו ההפיכה המשפטית כבר התרחשה. ההתנהגות הזו עולה בקנה אחד עם התעלמות מפסק הדין של בג”ץ בעניין דרעי. דרעי מגיע כיועץ לקבינט והשרים אילצו פקידים להגיע אליו הביתה לפגישות. זה מלמד שעם או בלי חקיקה, חלק מהשרים עושים מה שבא להם”.

משפטן בכיר לשעבר בשירות הציבורי אומר כי בתגובה על היחס שהיא מקבלת, לבהרב־מיארה יש שתי אפשרויות: להמשיך בהבעת עמדתה בלא מורא ולמרות כל הלחצים, או להתפטר במחאה. לדבריו, “מכיוון שהממשלה משנה את כללי המשחק בכוחנות ותוך כדי תנועה, השרים יביאו במו ידיהם להתערבות של בג”ץ בכל אחת מההחלטות שקיבלו ושאין להן בסיס משפטי. כל מה שהיועצים המשפטיים יכולים לעשות בנסיבות כאלה זה להמשיך ולומר את העמדה המקצועית שלהם, ולהציג אותה בעתירות שיוגשו לבג”ץ”.

משפטן בכיר אחר מסכים כי “המשימה המרכזית של היועצים המשפטים בעת הזו היא להמשיך להביע את עמדתם נגד חוקי ההפיכה המשטרית ללא חשש, ולהכין את התשתית המשפטית לדיונים שייערכו בבג”ץ בעתירות נגד החוקים הללו, אם הם יעברו ללא שינוי”.

מקורות בסביבתה של בהרב־מיארה אומרים שכך בדיוק היא והמשנים שלה פועלים כיום, ומתכוונים להמשיך בעשייתם זו. “אף שהסיטואציה היא חסרת תקדים ולא פשוטה, היועמ”שית ואנשיה ימשיכו להציג את עמדתם ללא מורא וללא חשש”, הם אומרים.

You may also like...

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Would you like to receive notifications on latest updates? No Yes