ההסכם בין סמוטריץ’ וההסתדרות: שכר, מענקים, וקיצור שבוע העבודה

אחרי מו”מ מרתוני בימים האחרונים, שר האוצר וארנון בר דוד מציגים הסכמות שבהן: תוספת שכר של 11% שתתפרס על 4 השנים הקרובות, קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות, ומענק חד פעמי של 6,000 שקל. הושג הסכם גם לגבי הסייעות ששכרן ישודרג. העלות תעמוד על 12 מיליארד שקל וייתכן שיידרש קיצוץ רוחבי נוסף. שידור חי

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, ויו”ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, מקיימים היום (ה’), מסיבת עיתונאים משותפת ובה הם מציגים את הסכם השכר חדש במגזר הציבורי והסכם השכר החדש לסייעות. שידור חי בפתח הכתבה.

• יו”ר ההסתדרות: “אין שום סיכוי שתהיה חקיקה נגד העובדים”
• הכלכלנים שהתריעו נגד מהפכת המשפט: “סימנים שהנזק עלול להתממש מהר משצפינו”

>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות – הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio

שכרם של עובדי המגזר הציבורי לא עודכן בחמש השנים האחרונות חרף האינפלציה, ובהסתדרות תבעו אמנם העלאת שכר בשיעור של 15%, שתשולם במדרגות בשנים הבאות, אך ככל הנראה הסכימו לבסוף על תוספת נמוכה יותר של כ-11%, שמרביתה תשולם בשנה הקרובה והשאר בארבע השנים שאחריה.

בנוסף מסתמן כי עובדי המגזר הציבורי יקבלו מענק חד פעמי של 6,000 שקל במשכורת מרץ, הסייעות יקבלו שדרוג משמעותי בשכר ושבוע העבודה במשק יקוצר בהדרגה עד 40 שעות מ-42 כיום. עוד מסתמן כי באוצר הסכימו להוציא מחוק ההסדרים את החוק שהיה אמור לבטל את הגדלת הפטור ממס לפנסיונרים. העלות תעמוד על כ-12 מיליארד שקל וייתכן שיידרש קיצוץ רוחבי נוסף כדי לממנו.

לפי השלטון המקומי הסכם הסייעות ייכנס לתוקף באפריל 2023 כאשר שכר בסיס של סייעת חדשה בגני ילדים יעלה ל 7,800 שקל (כולל מענק אי היעדרות חודשי בסך 600 שקל) במקום 6,200 שקל כיום. כמו כן, תינתן  תוספת ותק של 50 שקל לכל שנה, ותוספת לימודים בסך 400 שקל בכל 3 שנים ובסה”כ 4 פעימות לימוד בשווי 1600 שקל מעל השכר הבסיסי. ההסכם כולל את כל הסייעות ברפורמה, סייעות משלבות, רפואיות, סייעות גני ילדים וחינוך מיוחד. הסייעות הקיימות תקבלנה תוספות שכר על סך כ-2000 שקל.

לפני כשבוע הוסכם בין ראשי האוצר וההסתדרות לחתום על הסכם קיבוצי חדש בעניין השתתפות המדינה בהוצאות של עובדי שירות המדינה בארוחות במהלך יום העבודה. ההחלטה שהתקבלה היא להעלות את סכום ההשתתפות בארבעה שקלים ל-22 שקל ביום. 

יצוין שבשנתיים הקודמות התקיימו מגעים ממושכים בין נציגי האוצר וההסתדרות כדי לנסות ולהגיע להסכם חדש במשק, אולם הדיונים התנהלו בעצלתיים והצדדים היו רחוקים מהגעה להסכמה. יש לציין כי בר דוד התעקש לא להתערב בשבועות האחרונים במאבק הציבורי נגד תוכנית נתניהו-לוין להחלשת מערכת המשפט, למרות הקריאות בקרב ארגוני העובדים שישבית את המשק בשל הסכנה הצפויה לעבודה המאורגנת. 

אשתקד לא יושם גם הסכם “עסקת החבילה” שהושג בדבר העלאת שכר המינימום, עם נפילת הממשלה. על פי ההסכם בשנת 2022 לא היו אמורות להיות משולמות תוספות שכר במשק. שכר המינימום היה אמור לעלות בהדרגה לראשונה מזה חמש שנים בחודש אפריל 2022 ועד שנת 2026 בחמש פעימות מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל.

עוד סוכם אז כי במגזר הציבורי יותר לעבוד יום אחד בשבוע מהבית. שבוע העבודה לא יקוצר והתוכנית לשישה סופי שבוע ארוכים לא תתבצע. אולם, יום חופשה אחד יתווסף לעובדים בגזר הציבורי, מ-12 ל-13 ימים בשנה. 

“עסקת החבילה” לא התקיימה, בין השאר, כי בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת סרבו לכך ששכר המינימום יעלה רק ב-100 שקל אשתקד, ונכון לעכשיו הוא צפוי לעלות בכ-330 שקלים בעוד חודש בשל ההצמדה לשכר הממוצע שזינק.