הרצי הלוי יוצא להציל את מודל צבא העם: מסכים לשינוי שירות החובה ותנאי הפנסיה

20 שנה לאחר המהפך של מעבר מפנסיה תקציבית לצוברת בצה”ל, משרד האוצר מודה בכישלון – ומשווה באופן רשמי את תנאי הפנסיה הצוברת לתנאי הפנסיה התקציבית ■ בנוסף, תקציב צה”ל יגדל ב-8 מיליארד שקל בשנה, ומשרד האוצר יקבל סמכות פיקוח על השכר בצבא

February 26th, 15PM February 26th, 15PM מירב ארלוזורוב הרמטכ”ל החדש, הרצי הלוי, נכנס לתפקידו תחת מעטה של שתיקה, ועד כה לא התבטא. עם זאת, כבר עתה ברור שהלוי עומד להיות רמטכ”ל פורץ דרך, שיאפיל על קודמו בתפקיד. הסיבה: בשקט, תחת מעטה דיוני התקציב, הגיע הלוי להסכמות תקדימיות עם משרד האוצר. למעשה, הוא הסכים בפועל לאמץ דו”חות של שתי ועדות חשובות מאוד, שעד עתה דחו כל הרמטכ”לים שקדמו לו: ועדת בן בסט על קיצור שירות החובה מ-2006, וועדת לוקר על שינוי מודל הפנסיה הצבאית מ-2015.

בכך הלוי הוא הרמטכ”ל השני, אחרי שאיזנקוט שהחל לנקוט צעדים ראשונים בכיוון, שמגיב לשינויים העמוקים בחברה הישראלית, ולאיומים הקשים שהשינויים האלה מייצרים במודל צבא העם. השינויים האלה פוגעים במוטיבציה להתגייס לגיוס חובה, במוטיבציה לצאת לקצונה, ובעיקר במוטיבציה של קצינים צעירים להישאר ולהפוך את הצבא לקריירה שלהם. במידה רבה מודל צבא העם מאוים כיום, ועד כה צה”ל כשל בתגובה לכך.

הדיונים בין הלוי ובין האוצר התנהלו לאורך כל השנה האחרונה, כשהוא היה עדיין סגן הרמטכ”ל, והבשילו עתה. מדובר בהסכם על תקציב רב שנתי (תר”ש) חמש שנתי, בין האוצר ומערכת הביטחון ל-2027-2023. בכך מתחיל הלוי את תפקידו כרמטכ”ל בתנאים נוחים בהרבה מאלו של אביב כוכבי, משום שהוא נכנס לתפקידו בד בבד עם אישור התוכנית שלו לצבא לחמש השנים הקרובות.

הלוי הסכים להכניס לראשונה חשב של האוצר למערכי השכר של צה”ל, שיקבל סמכויות פיקוח מלאות החל ב-2025. כך, אירוע כמו הגדלות הרמטכ”ל – לא יתרחש יותר

בהסכם התר”ש הצליח הלוי לחלץ כמה הישגים תקציביים חשובים. החשוב שבהם הוא שנקבע כי התקציב השנתי הממוצע של צה”ל בחמש השנים הקרובות יהיה 68 מיליארד שקל, כלומר תוספת שנתית מוערכת של 8 מיליארד שקל לתקציב (40 מיליארד במשך חמש שנים). עם זאת, מדובר בתקציב הממוצע, כך שתקציב צה”ל יתחיל בשנתיים הקרובות עם סכום נמוך יותר, ויגיע ב-2027 לתקציב גבוה יותר.

לצד תוספת תקציב ניכרת, הלוי גם קיבל סוכריה של הסכם שכר ייעודי לצה”ל: האוצר שריין מאות מיליוני שקלים לתוספת שכר לצה”ל, יותר מהסכום שהוקצב בהסכם השכר במשק שנקבע עם ההסתדרות. מרבית תוספת השכר הייחודית הזו מיועדת לקצינים צעירים, עד דרגת סרן.

לוחם סדיר ישתכר 6,000 שקל בחודש

ההישגים החשובים בהסכם התר”ש נובעים מהרצון של הלוי לשנות את מבנה השירות והשכר בצה”ל, בהבינו כי צה”ל לא הגיב עד כה לשינויים החברתיים העמוקים בחברה הישראלית. הלוי עושה את הקפיצה התודעתית בהבינו שאם הצבא לא ישתנה, מודל צבא העם עלול לקרוס, ולכן הוא הגיע להסכמות מפליגות עם משרד האוצר.

ראשית, הלוי הסכים לשפר את השיח עם משרד האוצר ולשפר את השקיפות של הצבא, בכך שהוא הסכים לראשונה להכנסת חשב של האוצר אל תוך מערכי השכר של צה”ל. החשב ייכנס בהדרגה, ואמור לקבל סמכויות פיקוח מלאות על השכר בצה”ל החל ב-2025. כך, אירוע כמו הגדלות רמטכ”ל – שצורפו לפנסיות הצבאיות כל השנים באופן לא חוקי, לא יתרחש יותר.

שנית, הלוי הסכים לשינוי במודל שירות החובה של גברים (אין שינוי במודל של נשים). במקום שירות חובה אחיד של 32 חודשים כיום (שנתיים ושמונה חודשים), המודל החדש יהיה של עד 32 חודשים, והוא יהיה באורך שונה לתפקידים שונים. לפי ההסכמות, שירות החובה הרגיל יהיה של 24 חודשים. שירות של מעבר לכך יהיה בהתאם להחלטת הצבא – שירות שונה לתפקידים שונים – ויהיה בתוספת שכר של 3,000 שקל לחודש. חיילים קרביים, למשל, שבוודאי יידרשו לשרת 32 חודשים, יקבלו שכר של קרוב ל-6,000 שקל בחודש עבור 8 חודשי השירות האחרונים שלהם.

צה”ל מתחייב כי בתוך כמה שנים יקוצר השירות הממוצע ל-28 חודשים. נקודת התורפה בהסכמה זו היא שלא נקבע מתי יגיע ממוצע השירות לאורך כזה. כזכור, הרמטכ”ל גדי אייזנקוט כבר הסכים לקיצור השירות לכולם ל-28 חודשים, אלא שאז הגיע הרמטכ”ל אביב כוכבי והפך את ההחלטה. הלקח המתבקש הוא שחייבים לדרוש כי הקיצור ל-28 חודשים ייעשה בארבע השנים הקרובות, כשהלוי הוא עדיין רמטכ”ל. אחרת – מדובר בהבטחה על הקרח.

שלישית, הלוי הסכים לשינויים במודל הפרישה של צה”ל. השינוי החשוב ביותר הוא זה של מעבר למודל פרישה מבחירה: איש הקבע יבחר אם הוא מעדיף להישאר בצה”ל ולקבל פנסיה החל מגיל 43, או שהוא נכנס למסלול ללא פנסיה ומקבל בתמורה שכר גבוה יותר כבר היום. מדובר על תוספות שכר של 10%-20% ביחס למקובל היום, בנוסף למענקי התמדה שישולמו לקצינים שיבחרו להמשיך ולשרת בצה”ל מעבר למספר שנים מסוים.

מאז דו”ח ועדת לוקר מ-2015, מנסה האוצר לשכנע את הצבא להפסיק לדבוק בפנסיה בגיל 43, בהדגישו שפנסיה לא קורצת לאנשי סייבר צעירים או לקצונה קרבית צעירה. הצעירים רוצים תוספות שכר בהווה ולא פנסיה שמנה עוד 20 שנה – ולכן הדרך למשוך אותם להישאר בשירות היא להעלות את שכרם. הלוי הוא הרמטכ”ל הראשון שמסכים לכך. בשלב ראשון מדובר יהיה בפיילוט בשני מערכים – ואם הוא יצליח, המודל יורחב לכל הצבא. עדיין לא ברור באילו שני מערכים יבוצע הפיילוט, ואם אחד מהם יהיה מערך הסייבר, שבו התחרות של צה”ל מול השוק החופשי היא העזה ביותר.

שורה של ויתורים מצד האוצר

בתמורה להסכמות ההיסטוריות האלה של הלוי, שעשויות להציל את מודל השירות בצבא, הוא הצליח בתמורה לחלץ ממשרד האוצר ויתורים היסטוריים ושנויים מאוד במחלוקת. למעשה, תחת המעטה של דיוני התקציב – נסוג השבוע משרד האוצר מהסכם המעבר של אנשי הקבע מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת מ-2004. באיחור של עשרים שנה, מודה האוצר כי הסכם המעבר ההוא נכשל – ומוותר על החלום להעביר את הצבא לפנסיה צוברת. זאת, בכך שהוא משווה רשמית את תנאי הצוברת של הצבא לתנאי הפנסיה התקציבית.

מדובר על שורה של ויתורים מצדו של האוצר. בעולם הפנסיה התקציבית, האוצר ויתר על דרישתו לביטול הגדלות הרמטכ”ל – תוספת ממוצעת של 9% לפנסיה התקציבית של אנשי הקבע, שהרמטכ”לים אישרו כל השנים ללא הסמכה חוקית. באוצר הסכימו עתה להכשיר את הגדלות הרמטכ”ל, עם שחיקה קלה שלהן בשיעור של עד 3%.

בעולם הפנסיה הצוברת, הוויתורים הם מרחיקי לכת עוד יותר. הסכם 2004 העביר את אנשי הקבע לפנסיה צוברת, שמשולמת על ידי חברת ביטוח פרטית, החל מגיל הפרישה הרשמי של המשק (67-60). ואולם מאחר שאנשי הקבע פורשים מהצבא כבר בגיל 43, המדינה התחייבה לשלם להם פנסיית גישור בגילאי 67-43. בפועל, פנסיית הגישור היא סוג של המשך הפנסיה התקציבית, אבל היא לפחות הוגבלה עד לגיל 67.

במהלך השנים התגלעו מחלוקות עמוקות בין האוצר וצה”ל בנוגע לתנאי פנסיית הגישור וחישובה. אלה גוברים והולכים ככל שאנו מתקרבים ל-2025, השנה שבה יפרשו ראשוני אנשי הקבע שיחלו לקבל פנסיית גישור (מי שחתמו קבע ב-2004 ואחריה).

ההסכם עתה מסיים את המחלוקות בתבוסה של האוצר בפועל. זאת מאחר שהאוצר הסכים שחישוב פנסיית הגישור יושווה לפנסיה התקציבית, כך שאנשי הקבע שפורשים עם פנסיית גישור ופנסיה צוברת, יקבלו פנסיה בסכום זהה לפחות לזה שהם היו אמורים לקבל לפי תנאי הפנסיה התקציבית.

בכך, הסכים האוצר כי בחישוב תנאי פנסיית הגישור ייכללו הגדלות הרמטכ”ל (הגדלת פנסיית הגישור בכ-15%). בנוסף, הוסכם כי פנסיית הגישור תשולם עד גיל 60 ולא 67. לכאורה מדובר על הישג חשוב לאוצר וחיסכון של שבע שנות תשלום, שהם כ-30%, אבל החיסכון הזה בפועל יהיה קטן הרבה יותר. זאת מאחר שהאוצר הסכים כי בגיל 60, כאשר אנשי הקבע יחלו לקבל את הפנסיה הצוברת שלהם מחברת הביטוח המבטחת אותם, תיבדק הפנסיה הזו ותושווה לתנאי הפנסיה התקציבית. כל איש קבע שיתברר שהפנסיה הצוברת שלו נמוכה מתנאי הפנסיה התקציבית, האוצר ישלים לו את ההפרש וזאת עד לסוף חייו.

המשמעות היא שמבחינת אנשי הקבע הפורשים בתנאים של פנסיית גישור ופנסיה צוברת, הם לא נפגעים ביחס לאנשי הקבע הפורשים עם פנסיה תקציבית: אם הפנסיה הצוברת שלהם גבוהה מהפנסיה התקציבית, הם יקבלו פנסיה צוברת, ואם הפנסיה הצוברת שלהם נמוכה מהפנסיה התקציבית – אז תקציב המדינה ישלים להם לפנסיה התקציבית, עד סוף חייהם.

בפועל זוהי הודאה בכך שאנשי הקבע מעולם לא עברו לפנסיה צוברת, בשעה שכל המשק השלים את המעבר הזה כבר בשנת 2000. מדובר בהודאה בכישלון של ניהול הפנסיה הצבאית בידי האוצר.

להדיח קצינים ללא פנסיה

יש לציין כי הסכם השכר והפנסיה הקודם שנחתם בין האוצר וצה”ל ב-2015, הסכם כחלון-יעלון, ממשיך לחול. לפי הסכם זה, הצבא עדיין יכול לשחרר קצינים – שבחרו להישאר במסלול הפנסיה – בגיל 35, ללא פנסיה. זה ישמור בידי הצבא את הגמישות לשחרר קצינים פחות מוצלחים.

עם זאת, הצבא עדיין מחויב להפחתת פנסיית הגישור לסכום של 14 אלף שקל בלבד, לעומת פנסיה תקציבית שמקבלים קצינים כיום בסך 19 אלף שקל, וזאת ב-2025. איך הצבא יצליח לעמוד בכך, אם כרגע אושר לו להכליל את הגדלות הרמטכ”ל בחישוב פנסיית הגישור, דבר שמייקר את פנסיית הגישור ב-15%? באוצר ובצה”ל טוענים כי הורדת גיל הפרישה מכ-45 כיום ל-43, תחסוך כ-8% בחישוב הפנסיה. בנוסף, פרישה שנתיים מוקדם יותר חוסכת תוספות שכר שנצברות לקראת פרישה בשיעור של כ-5%. כמו כן, ישנם שינויים בדרך חישוב פנסיית הגישור בהסכם הנוכחי שגורעים עוד כ-5% – ובסך הכל חישוב הפנסיה קטן בכ-20%.

במקביל, גם סכום הפנסיה שאליו הצבא צריך לרדת – עולה כל הזמן, בשל ההצמדות לאינפלציה. לפיכך, ההערכה היא שהצבא יצליח להוריד את פנסיית הגישור – אבל לא עד 2025, אלא מספר שנים מאוחר יותר. כלומר גם בנקודה הזו קיבל צה”ל הקלה חשובה.