היבואנים הודו לראשונה: יבוא מקביל מוריד מחירים גם של היצרניות בחו”ל

בדיון טעון בוועדת הכלכלה דרש מנכ”ל דיפלומט נועם ויימן כי הרגולציה היא הגורם העיקרי ליוקר המחיה, והוסיף כי הרווחיות של דיפלומט נמוכה בכ-60% מזו של היבואניות המתחרות ■ בתגובה הזכירה נציגת לובי 99 את עשרות מיליוני המיליארדים שהוא מושך מהחברה בשנים האחרונות

February 26th, 18PM February 26th, 18PM סימי ספולטר טיוטת חוק ההסדרים כללה שורת צעדים למלחמה ביוקר המחיה, ובמיוחד בריכוז הכוח בידי היבואנים הגדולים. והנה, 48 שעות לאחר אישור התקציב בממשלה ומחיקתם של הצעדים הללו מחוק ההסדרים, נציגי אותם יבואנים עצמם הופיעו היום (א’) בוועדת הכלכלה לדיון מיוחד על יוקר המחיה.

בין היתר השתתפו בישיבה נשיא ומנכ”ל דיפלומט נעם ויימן, מנכ”ל החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ניר דוד לוינגר, מנכ”ל שטראוס ישראל רענן קובלסקי, המשנה למנכ”ל שסטוביץ דב גוברין והמשנה למנכ”ל אסם־נסטלה פנחס קימלמן. עוד השתתפו בדיון מנכ”ל משרד הכלכלה אמנון מרחב, הממונה על התחרות מיכל כהן ונציגים של משרדי הממשלה.

בפתח הישיבה הביע מרחב את אכזבתו מכך שהאוצר בחר להוציא לבסוף מחוק ההסדרים את החקיקה שנועדה להילחם בריכוזיות של היבואנים הגדולים. “חבל שהנושא הזה ירד מהחוק, כי הוא דורש טיפול. תחום הקמעונות וההפצה הוא ריכוזי מאוד, וזה מעיב על היכולת להתמודד עם יוקר המחיה”, אמר מרחב. “בהנחיית השר ברקת, לא נוותר על זה”.

מרחב הבטיח כי המשרד יקדם את המהלך כהצעת חוק ממשלתית, ואף חשף יוזמת חקיקה נוספת בשם “חוק יבוא חופשי”, שנועדה לצמצם את חסמי היבוא. “חוק יבוא חופשי”. החוק, שיובא לדבריו לאישור בוועדה בשבועות הקרובים, יקבע כי תקנים אירופיים יוכרו בישראל, אולם בשלב זה לא ברור אם החוק יחול גם על תקינה בתחום המזון והחקלאות.

היבואנים תומכים ביבוא מקביל?

במצגת שהציג נשיא ומנכ”ל דיפלומט נעם ויימן בוועדה, נטען כי התוכנית פוגעת כמעט רק ביבואנים, מחזקת דווקא את היצרנים הגדולים והדומיננטיים, פוגעת ביעילות הכלכלית ובתחרות ועלולה לגרום להתייקרות. לשאלת יו”ר הוועדה ח”כ דוד ביטן ענה ויימן כי דיפלומט דווקא תומכת ביבוא המקביל. ויימן הסביר זאת בכך שהורדת המחירים שמאפשר היבוא המקביל מסייעת ליבואנים במשא ומתן אל מול היצרניות בחו”ל. מדובר למעשה בהודאה מפורשת של דיפלומט בכך שהיבוא המקביל מוזיל את מחירי המוצרים, כאשר אלו נקבעים בידי היצרן בחו”ל.

גם המשנה למנכ”ל שסטוביץ דב גוברין הביע בדיון תמיכה ביבוא המקביל, אך הממונה על התחרות מיכל כהן הזכירה את העובדה ששסטוביץ פעלה בעבר באופן מכוון נגד יבוא מקביל. כהן התייחסה לבדיקה של רשות התחרות, שבה נמצא כי שסטוביץ מסרה ליצרנית שעבדה עמה מידע מקיף שסייע לה לאתר את המקור ליבוא המקביל, ופירסמה דיווח שקרי כשהכריזה על סחורה שיובאה ביבוא מקביל כמזויפת.

לטענת היבואנים, הגורמים העיקריים למחירים הגבוהים בישראל הם הרגולציות השונות במשק. לדבריהם, הרגולציות האלה מייקרות את המחירים בכ20%-30%. היבואנים הזכירו את המע”מ הגבוה בישראל בהשוואה לאירופה, וכן את העובדה שמדובר בשוק קטן. “כמעט בכל מדינות ה-OECD יש מע”מ דיפרנציאלי”, אמר ויימן. “לא מבין למה בישראל אפשר לעשות מע”מ אפס על ירקות ופירות, אבל לא על מזון בסיסי, חיתולים והיגיינה”.

גם היו”ר ביטן ביקש מהאוצר לבחון הורדה של המע”מ על חלק ממוצרי היסוד, אולם נציג האוצר בדיון גל ברנס הביע מיד את התנגדותו הנחרצת. “כל הורדה במע”מ תיאלץ אותנו להעלות מסים”, אמר. “גביית המסים בישראל כאחוז מהתוצר נמוכה לעומת ה-OECD, כך שאנו גובים פחות מסים, ולכן מע”מ דיפרנציאלי הוא מדיניות לא טובה”.

“אם לא תשימו כמה מיליארדים בצד – זה לא ייעלם”

ביטן לא הרפה, וכחלופה הוא דרש שהאוצר יסייע בסבסוד למוצרי יסוד. “אם אתם לא רוצים להוריד מע”מ, תורידו מחיר בצורה אחרת. תורידו למשל את המחיר של חלב מפוקח, ותפצו את היצרנים בכסף או בהטבה אחרת”, קרא ביטן. “אם לא תשימו כמה מיליארדים בצד לטיפול ביוקר המחיה, זה לא ייעלם. אנחנו לא שרים, אבל יש לנו דרך ללחוץ אם צריך”.

ואולם, ברנס התנגד גם להצעה הזו, וטען מנגד כי הדרך הנכונה לסייע היא צעדים כמו נקודות זכות מוגברות, שמגדילות את ההכנסות למשק בית.

במהלך הדיון טען ויימן כי דיפלומט, בהיותה חברה ציבורית, מרוויחה עשרות אחוזים פחות מהמקובל בענף. “בסקר שפירסם האוצר התברר כי עשרת היבואנים הפרטיים מרוויחים 12.5% בממוצע, בעוד הרווחיות של דיפלומט היא 5% – כלומר 60% פחות מהממוצע בישראל”, אמר ויימן. “חלק מהנתונים שאתם שומעים לא רלוונטיים לדיון”.

בתשובה הזכירה מרב דוד מלובי 99 כי אף שויימן מציג רווח נמוך, הוא מושך דיווידנד בסך עשרות מיליוני שקלים בשנתיים האחרונות, וכי סכומים אלה מתווספים לשכרו ולשכרם הנדיב של בני משפחתו שעובדים בחברה.