בלוף התקציב: מסתמן כי הממשלה תידרש לאשרו פעם נוספת

במשרדי הממשלה לא זוכרים אירוע דומה לזה שהתרחש ביום שישי, שבו מאושר התקציב בממשלה כשלאיש לא ברור היקפו האמיתי ■ ככל הנראה, השרים נדחקו להצביע במהירות על התקציב כדי לא להציג בפני העולם מצב שבו אין תקציב מאושר, וההצבעה הייתה למעשה אישור עקרוני למסגרות התקציב שהגישו במשרד האוצר

February 26th, 13PM February 26th, 13PM נתי טוקר במשרד האוצר הולכת ומתבררת התמונה שלמדינת ישראל, נכון להיום, אין תקציב מדינה ל-2024-2023. ראש הממשלה, שר האוצר וכל חברי הממשלה חגגו את אישור התקציב, אבל עד כה איש אינו יודע מה היקף התקציב בכל הקשור לעלות ההסכמים הקואליציוניים שהובטחו ברגע האחרון. בשלב זה מסתמן כי תידרש ישיבת ממשלה נוספת לאישור התקציב, לאחר שיתבררו הנתונים האמיתיים.

במשרדי הממשלה לא זוכרים אירוע דומה שבו לאחר הצבעה על אישור התקציב, לאיש לא ברור מה הוא כולל. פחות משעה לפני אישור התקציב עוד לא היו הסכמות בין השרים. לשרים לא הוגשה חוברת מעודכנת עם התקציב הסופי שעליו ניתן להצביע, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו דחק בשרים להצביע ולאשר את התקציב. ההצבעה בממשלה הייתה למעשה הצבעה עקרונית בלבד על מסגרות התקציב שהגישו במשרד האוצר: 484 מיליארד שקל ל-2023, ו-514 מיליארד שקל ל-2024.

לפי המסמכים שהוצגו לשרי הממשלה, שמשרד האוצר הפיץ הבוקר לציבור, היקף הכספים הקואליציוניים היו אמורים להגיע ל-5.3 מיליארד שקל ב-2023 ול-7.2 מיליארד שקל ב-2024. ואולם, בדקות האחרונות לאישור התקציב נזרקו לחלל האוויר סכומים של מיליארדי שקלים שהובטחו, בעיקר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (4.5 מיליארד שקל לשנה, בלי שהובהר אם התוספת תיכנס לבסיס התקציב או לא) והקצאה כלשהי לתחילת יישום חינוך מסובסד מגיל 2 עד 3. בהתחשב בהבטחות קואליציוניות אחרות, למשל לסיעות החרדיות, ייתכן כי התוספות שהוכרזו בשישי חורגות ממסגרות התקציב, כך שבפועל יהיה צורך בהצבעה נוספת שתסדיר את תקציב המדינה.

נוסף על כך, השרים הצביעו על קיצוץ של 3% בתקציב המדינה, אולם גם במקרה זה, באופן חריג, לא נקבע על אילו משרדים יחול הקיצוץ הזה. כך למשל, באופן רשמי, גם משרד הביטחון צפוי במסגרת זו לספוג קיצוצים של כחצי מיליארד שקל ב-2023 וב-2024, אך בהסתמך על מקרים קודמים, לא נראה שבמשרד הביטחון יאפשרו זאת, כך שסוגיה זו זקוקה להכרעה נוספת בממשלה. לכן, ההערכות הן כי הממשלה תצביע שוב על תקציב המדינה. עם זאת, מבחינת לוח הזמנים לאישור התקציב, נראה שההצבעה ביום שישי התניעה את התהליך, כך שיאפשר יהיה להניח על שולחן הכנסת את התקציב ולאשרו סופית עד 29 במאי.

באופן חריג, שרי הממשלה כלל לא דנו ברוב סעיפי חוק ההסדרים שעלו לדיון. ישיבת תקציב אורכת בדרך כלל שעות ארוכות, בין השאר משום שבמהלכה מוצגים הרפורמות והשינויים המבניים בחוק ההסדרים, השרים מביעים את דעתם ובהתאם מתקבלת ההכרעה אילו סעיפים ייכנסו בסופו של דבר לחוק.

בשל לוח הזמנים, בישיבה הנוכחית בצהרי יום שישי ביקש מזכיר הממשלה יוסי פוקס להצביע על חוק ההסדרים כמקשה אחת, בלי להציגו כלל, אולם הייעוץ המשפטי הזכיר לו כי יש חובה להקריא את סעיפי החוק. בסופו של דבר הוקראו רק חלק מסעיפי החוק, ומאחר שלא נערך לגביהם כל דיון, הם אושרו במהירות שלא זכורה כמותה.

הליך ההצבעה היה כה חפוז, עד שחלק מהיועצים המשפטיים שאמורים להיות נוכחים בהליכי ההצבעה בממשלה לא הספיקו להגיע לדיון. זו הדרך שבה נכלל בסופו של דבר המזימה של שר החינוך יואב קיש לפגוע בספרייה הלאומית כדי להדיח את פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. היועמ”שית גלי בהרב־מיארה הורתה שלא לכלול את ההצעה בחוק ההסדרים מאחר שלא נערך כל דיון בין־משרדי לגביו, אולם היא לא הספיקה להגיע להצבעה ורק לאחר מכן גילתה שהשרים שילבו את ההצעה בחוק ההסדרים והצביעו גם עליה.

הסיבה להליכים החריגים באישור התקציב הוא החשש של נתניהו מפני דעת הקהל הישראלית והעולמית מפני קשיים באישור התקציב. על רקע הכיסוי התקשורתי השלילי שישראל זוכה לו בעקבות ההפיכה המשטרית והקריאות לפגיעה בעצמאות בנק ישראל, אי אישור תקציב המדינה היה נתפש כשלב נוסף בהידרדרות הכלכלה המקומית, ולכן נתניהו עשה הכל כדי שתהיה הצבעה, אף שבפועל, כאמור, אין תקציב מדינה.