עיירת המרחצאות שהיתה חביבה על רוסיה מחשבת מסלול מחדש: “פנינו למערב לא למזרח”
עיירת המרחצאות שהיתה חביבה על רוסיה מחשבת מסלול מחדש: “פנינו למערב לא למזרח”
קרלובי וארי היתה במשך מאות שנים מוקד עלייה לרגל לתיירים רוסים המבקרים בצ’כיה. מאז שהחלה המלחמה באוקראינה, הממשלה בפראג אסרה על רוסים להיכנס לשטחה. מנהל בית מלון מקומי: “מבחינתנו רוסיה היא העבר, והוא לא היה נעים”
February 25th, 16PM February 25th, 16PM
כשג’יימס בונד הורעל על ידי הנבל בסרט “קזינו רויאל”, הוא כמעט מת בחצר הקדמית של גראנד הוטל פאפ, מלון מרופט למדי שבתקופה הקומוניסטית כונה גראנד הוטל מוסקבה והיה פופולרי בקרב האליטה הצ’כית והסובייטית.
בתי מלון מתחרים באזור מתלוננים שהעוינות הבולטת לרוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה פוגעת בעסקיהם, שבמשך מאות שנים התבססו על אירוח תיירים מרוסיה. אבל גראנד הוטל פאפ החליט לשנות גישה ולכן הוא ממשיך לשגשג. “היום אנחנו מתמקדים במערב, לא במזרח”, אמר יינדריך קראוס, מנכ”ל המלון. “מבחינתנו רוסיה היא העבר, והוא לא היה נעים”.
קרלובי וארי, עיר מרחצאות צ’כית, אהובה על רוסים עשירים מאז שהצאר פטר הגדול ביקר בה בתחילת המאה ה–18. יש בה שפע של מלונות מפוארים ובוטיקים יוקרתיים, שבהם עובדים דוברי רוסית ועל קירותיהם תלויות לוחיות שעליהן חקוקים שמותיהם של מבקרים רוסים ידועי שם כמו איוון טורגנייב, הסופר בן המאה ה–19.
בעיר ניצבת גם קתדרלה רוסית אורתודוקסית שהכמרים העובדים בה כפופים לפטריארך קיריל במוסקבה, ופסל של פטר הגדול מוצב על גבעה שנושאת את שמו. אבל כיום אין רוסים בקרלובי וארי.
ממשלת צ’כיה, הזועמת על המלחמה באוקראינה, אוסרת על רוסים להיכנס לשטחה כתיירים. רוסים מעטים רשאים לבוא לצ’כיה מסיבות הומניטריות. דיפלומטים רוסים, שבעבר איישו את הקונסוליה ששכנה ליד הקתדרלה, גורשו במסגרת מאמצי הרפובליקה הצ’כית לבלום את ההשפעה הרוסית. הקונסוליה נסגרה.
העיר, שנודעה גם בשם קרלסבאד והתפרסמה במעיינות המרפא שלה ובשלווה הנפלאה ששוררת בה, הפכה למיקרוקוסמוס שבו באים לידי ביטוי הכוחות הסוערים שקורעים את אירופה. מול הכעס על רוסיה בעקבות ההתקפה על אוקראינה נמצאים אינטרסים אישיים וכלכליים וכיסים של אהדה לרוסיה. “קרלובי וארי היתה אבן שואבת לרוסים”, אמר הכומר האוקראיני אנדריי פניוק, שמתגורר בקרלובי וארי שנים רבות. “אף אחד כאן לא צעק ‘רוסים לכו הביתה’, אבל הם ממש לא חסרים לי”.
לעומתו אומר עלי מירזאייב, מלונאי ומדריך תיירים דובר רוסית שמוצאו באזרבייג’אן: “אולי אני אדם רע, אבל אני לא רוצה לסבול למען אוקראינה”. רוב לקוחותיו היו רוסים, הוא מוסיף.
כמה מהפלוטוקרטים הרוסים שהיו מקורות השראה ל”איש שטח”, הספר האחרון שכתב ג’ון לה קארה לפני מותו ב–2020, עדיין נמצאים בסביבה. אבל הם מסתתרים מאחורי החומות והגדרות הגבוהות של הווילות שלהם. בספר של לה קארה, קרלובי וארי היא הרקע למפגש דרמטי בין מרגל בריטי לארקדי — אוליגרך רוסי עייף ושחוק, שעבד בעבר למען המודיעין הבריטי.
יוזף דלוהוס, מנהל היחידה העירונית לקידום התיירות, טען בתוקף שבקרלובי וארי דבק כתם של עיר מקלט לעבריינים שהיו מקורבים לממשלה הרוסית ולאנשי מאפיה רוסים, בעוד שרוב המבקרים בה היו רוסים מן השורה, שלא היו בעלי הון ולא אחזו בנשק. אבל הוא הודה שהעיר נחשבה “אזור שלום נייטרלי” הודות להבנה לא כתובה שאין בה מקום ליישוב מחלוקות באלימות. לכן באו אליה לא מעט רוסים שחששו לביטחונם. “כאן אסור להם לירות”, הוסיף.
השם שיצא לקרלובי וארי כעיר לא אלימה היה בשורה טובה לקהילה האוקראינית המתפתחת, שמורכבת ברובה מפליטות מלחמה. עשרות נשים כאלה צעדו בחודש שעבר ברחבי העיר, שרו שירי עם וצעקו “תהילה לאוקראינה!” הצופים מחאו כפיים, אבל אשה בגיל העמידה צעקה ברוסית “תהילה לרוסיה!” ומיד הסתלקה מהמקום.
גילוי העוינות הזה היה חריג, אמר הכומר פניוק שסייע לארגן את התהלוכה. “חלק מהרוסים עדיין לא עזבו את העיר, אבל בדרך כלל הם שומרים על שקט. בעבר הם היו רעשנים, אבל כעת הם מפחדים. הם יודעים שביטוי תמיכה בפשעים הרוסיים באוקראינה הוא עבירה פלילית”, הוסיף הכומר.
האוקראינים המקומיים, שרבים מהם נוצרים אורתודוקסים, נהגו להתפלל בקתדרלה הרוסית אך מאז הפלישה ומאז שהפטריארך במוסקבה התחיל לתמוך בפומבי בחיילים הרוסים, כמעט כולם חדלו לבוא אליה. חלקם עברו לכנסייה של פניוק, השייכת לכנסייה היוונית הקתולית.
בתפילת הערב ב–6 בינואר, ערב חג המולד לפי הנצרות האורתודוקסית, הקתדרלה היתה מלאה עד אפס מקום בדוברי רוסית. עם זאת, איש מהנוכחים לא רצה להזדהות כרוסי. המתפללים אמרו שהם מקזחסטאן או מגרמניה.
ודים קוליאס, אוקראיני דובר רוסית שמנהל סוכנות נדל”ן ברחוב הראשי של קרלובי וארי, אמר שהצטער לאבד לקוחות רוסים. עם זאת, הוא מבין למה המותג רוסיה הפך לרעיל, אפילו בקרב חלק מהרוסים עצמם. “איך יכול מישהו לתמוך במלחמה הרעה הזאת?” שאל. קוליאס הוסיף, עם זאת, שהוא מתנגד לצעדים שנקטו כמה ממדינות אירופה, ובעיקר המדינות הבלטיות, שמונעות מכל הרוסים להיכנס אליהן, בלי קשר לדעתם על המלחמה. “מה הם אשמים? עצם העובדה שהם נולדו ברוסיה היא סיבה לאסור את כניסתם למדינה אחרת?”, תהה.
העירייה, ששואפת להחזיר תיירים שנמנעים מלבקר בה בגלל המלחמה, החלה באחרונה במסע פרסום שנועד למשוך לקרלובי וארי דוברי רוסית שמתגוררים בגרמניה. אבל הסיסמה שנבחרה, “קרלובי וארי מבינה אתכם”, עוררה מורת רוח. חברי מועצה מהאופוזיציה כתבו לראשת העיר מכתב מחאה: “אנחנו מאמינים שקרלובי וארי אינה רוצה לבסס את עתידה על אורחים כאלה”.
אדם קלסאק, חבר מועצה שיזם את המחאה, הזדעזע מהאפשרות שקרלובי וארי תצטייר כתומכת ברוסיה. לדבריו, “רוסיה יצאה למלחמה נגד הערכים של העולם המערבי כולו, והאמירה שאנחנו ‘מבינים’ אותה מסוכנת מאוד. זאת היתה ממש מתנה לתעמולה הרוסית, שטוענת שהסנקציות פוגעות בנו יותר מאשר בהם”.
דלוהוס הודה כי הסיסמה היתה “טעות גדולה”, אבל ציין שמסע הפרסום לא פנה לרוסים שמתגוררים ברוסיה. הסיסמה, שהשימוש בה הופסק במהירות, נועדה לבטא הבנה לשפה הרוסית ולחיבה של הרוסים לספא — לא למלחמתה של רוסיה.
בתגובה לתלונות אמרה ראשת העיר, אנדריאה פפר פרקלובה, שהושטת יד לרוסים שחיים בגרמניה היא הצעה לפתור באופן מכובד את הבעיות הכלכליות שנגרמו בגלל ההיעדרות של הרוסים תושבי רוסיה מקרלובי וארי. הטיעון הזה לא שכנע את קלסאק, שלדבריו רוב הרוסים החיים בגרמניה מצדדים במלחמה “ואינם שותפים לערכים האירופיים”.
הלינה וסקובסקה, פליטה מקייב, הסכימה עם הערכה זו. היא סיפרה שלפני המלחמה נהגה לבוא לעתים קרובות לקרלובי וארי לטיפולים רפואיים. לדבריה, מעולם לא היו בעיות ביחסיה עם אורחים דוברי רוסית מרוסיה, מגרמניה או מכל מקום אחר. אבל המלחמה הביאה לשינוי.
ערב אחד, זמן לא אחרי שהמלחמה החלה, היא מצאה את עצמה בחדר האוכל עם קבוצה של רוסים גרמנים שלעגו בקול רם לנשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. היא ניגשה בכעס לשולחן שלהם וצעקה: “אתם לא יודעים שום דבר על אוקראינה ואין לכם מושג מה רוסיה עושה שם!”
