• Uncategorized
  • 0

היועמ”שית התנגדה, אבל “החוק להדחת ניצן” אושר. קיש: שכב אצלך חודש במייל

החוק “להגברת שקיפות הספרייה הלאומית”, שמטרתו למעשה להדיח את הרקטור שי ניצן, נכלל בחוק ההסדרים – אף שהיועמ”שית אמרה כי לא ברור כיצד יגביר את השקיפות. שר החינוך התעמת איתה, גם לוין: “לא היית בדיונים, איך אני אמור לנבא את עמדתך”. בסופו של דבר אושר החוק, כשהיא לא הייתה בחדר

שר החינוך יואב קיש התעקש לצרף את חוק ההסדרים את הצעתו שכותרתה “הגברת השקיפות והפיקוח הציבורי בספרייה הלאומית”, ומטרתה בפועל היא הדחת הרקטור של הספרייה הלאומית שי ניצן – והוא אושר בהצבעה, על על התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה

בישיבת הממשלה התפתח עימות בין היועמ”שית לבין השר קיש ושר המשפטים יריב לוין. בהרב-מיארה טענה שהצעת החוק בנוגע לספרייה הלאומית לא עברה את התהליך הנדרש ולכן לא יכולה להיות חלק מחוק ההסדרים. 

קיש ענה לה: “זה שכב אצלך במייל חודש”. לוין הגיב: “לא היית בדיונים ואת לא הבעת את עמדתך על החוק, איך אני אמור לנבא את עמדתך”. בסופו של דבר החוק אושר בהצבעה כאשר היועמ”שית לא הייתה בחדר, ובניגוד לעמדתה.

בחוות הדעת שהעבירה היועמ”שית למזכיר הממשלה נכתב כי “ההצעה לא נכללה בסדר יומה של הממשלה, והועלתה לראשונה בעת דיוני התקציב. היועמ”שית לא יכולה לחוות את דעתה על ההצעה, כי לא התקיימו לגביה ההליך המקצועי והבחינה המשפטית הנדרשים. הצעת ההחלטה לא נדונה למיטב ידיעתנו עם הגורמים המשפטיים הרלוונטיים ובפרט עם רשות החברות הממשלתיות ורשם ההקדשות ברשות התאגידים. הצעת ההחלטה חריגה אף ביחס לדיון בהחלטות ממשלה בכלל”.

בהרב-מיארה כתבה כי “גם לגופו של עניין, הצעת ההחלטה מעוררת שאלות שונות וכבדות משקל. כך למשל, כותרת ההחלטה מעידה על השאיפה לכאורה להגביר את השקיפות והפיקוח הציבורי, אבל לא ברור כיצד ההצעה מגשימה תכלית זו, שכן אין הכרח כי מתן סמכות לגורמי הממשלה למנות את הדירקטוריון אכן יסייע לשקיפות או לפיקוח הציבורי. הצעת ההחלטה עתידה להוביל להגדלה משמעותית ביותר של תלותה של החברה בממשלה, ובניגוד להמלצות ועדה שדנה בנושא”.

“בנוסף”, כתבה, “מוצע לאפשר מינוי חבר דירקטוריון בניגוד להמלצות הוועדה לבחינת מינויים, על כל המשמעויות הנלוות מכך, וכך גם בנוגע להוראה החריגה שלפיה כהונת דירקטורים המכהנים בדירקטוריון הקיים תפסיק בתוך יום 30 מיום תחילת התיקון המוצע – הוראה שמאפשרת למעשה פיטורי דירקטורים בדרך של חקיקה. לנוכח כל אלה, לא ניתן לכלול את ההצעהבמסגרת התוכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024”. למרות כל זאת, החוק אושר בהצבעה בממשלה. 

החוק שמקנה לספרייה הלאומית מעמד עצמאי נחקק ב-2007, וכיום מועצה בראשות נשיא האקדמיה למדעים ממנה את חברי הדירקטוריון – ואלו את בעלי התפקידים השונים. הרקע להצעה של קיש הוא העובדה שהרקטור של הספרייה הלאומית הוא פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שנחשב לדמות מוקצית בליכוד בעקבות חלקו בהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. העברת החוק שקיש מבקש תאפשר לו לשלוט במינויים, ולמעשה להדיח את ניצן מתפקידו.

בתגובה ליוזמה של קיש תקף השבוע יו”ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, סלי מרידור, וטען כי “הדרישה לשינוי החוק הייחודי לספרייה הלאומית, שנשמר בסטטוס-קוו כבר כשני עשורים, היא איום ממשי על המשך קיומו של אוצר העם היהודי לדורותיו. האוצר הגדול ביותר של הספרייה הלאומית הוא אמון הציבור שבזכותו מפקידים אנשים פרטיים את יצירותיהם ואוספיהם לטובת הציבור כולו ולתועלת הדורות הבאים. פגיעה באמון הציבור תסכן את המשך הפקדת האוצרות הלאומיים בירושלים”.

You may also like...

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Would you like to receive notifications on latest updates? No Yes