משפטנים על מתווה הרצוג: “אין דרך אמצע בין דמוקרטיה לדיקטטורה”

בכירים בדימוס במערכת המשפט סבורים כי הצעת הפשרה של הנשיא תוכל להבשיל רק אם תתקיים שורה ארוכה של תנאים, ומצביעים על פגמים בסעיפיה. רובם שותפים להערכה כי סרבנותה של הקואליציה תכשיל בכל מקרה את הסיכוי להידברות

February 14th, 06AM February 14th, 16PM

בכירים בדימוס במערכת המשפט, שעמדו בשבועות האחרונים בחזית המאבק נגד התוכנית להחלשת מערכת המשפט של ממשלת נתניהו, הביעו אתמול (שני) ברובם הסתייגות מהמתווה לפשרה שהציג אמש הנשיא יצחק הרצוג. יחד עם ההכרה בחשיבות של יצירת הידברות, כמה מהם מותחים ביקורת על סעיפים בתוכנית. רובם שותפים להערכה כי סיכויי ההצלחה של המתווה נמוכים בשל התנהלות הקואליציה, שמסרבת לעצור את החקיקה בזמן הדיונים.

דינה זילבר, שהיתה זה מכבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סבורה שכוונותיו של הנשיא טובות. “הנשיא בא מאהבה ומדאגה כנה וממלכתית, אבל יוזמה שלא מתחילה בעצירה מוחלטת של החקיקה אינה כנה, והעובדה שהשלטון לא חדל ממלאכתו ולו כאקט סמלי של רצון טוב כלפי הנשיא היא ראשית שמעידה על אחרית”.

זילבר סבורה כי כמה מהעקרונות שהוצגו בתוכנית נכונים, “למשל ההצעה לחוקק חוק יסוד: חקיקה, שחייב להיות חלק מכל הסדר, בניגוד ל’רפורמה’ שמתייחסת רק לתיקונים בחוק יסוד: השפיטה”. זילבר מציינת לטובה גם את הכוונה להפחית עומס ממערכת המשפט, לצמצם סחבת שיפוטית ולפעול להגברת אמון הציבור במערכת.

עם זאת, זילבר מבקרת את מתווה הנשיא על ההקבלה שהוא יוצר לדבריה בין שני הצדדים. “הסימטריה שיצר הנשיא מוטעית בעיניי. כמו שאין סימטריה בין קוזאק לבין קורבנו, כך אין סימטריה בין מי שקם על הדמוקרטיה לבין מגיניה. אלו לא ‘שתי עמדות לגיטימיות’. כמו שלא מתייחסים באותו האופן לעבריין ולמי שמבקש לעוצרו, לא אומרים ‘אוקיי, תנהלו דיאלוג'”.

“יש צד שמתקרא ‘שמרן’ שהרים פה גרזן רדיקלי ומגה-מהפכני על הדמוקרטיה ועל הסטטוס קוו, והוא מקדם במהפכנות שהיא לחלוטין לא שמרנית תוכנית הרס כוללת בתהליך מואץ ואלים. הצד השני מנסה לבלום את ההרס שנכפה פה על כולנו, להיאבק על דמות המדינה כפי שהיתה עשרות שנים. אי אפשר להציג את שתי העמדות כשקולות מבחינה מוסרית וככאלו שיש להגיע לדרך האמצע ביניהן. אין דרך אמצע בין דמוקרטיה לדיקטטורה. רק דמוקרטיה”.

זילבר מסתייגת מכך שבמתווה הנשיא אין דרישה לרוב מיוחס שכולל נציגי אופוזיציה בחקיקת חוקי יסוד, או מנגנון אחר שמשקף הסכמה לאומית רחבה כיאה לחוקה, “למשל שחוקי היסוד יעברו ברוב של 80, או שהקריאה הרביעית שתכניס את חוק היסוד לתוקף תהיה בכנסת הבאה שאחרי זו שמחוקקת את חוק היסוד – סוג של ערובה למקובלות חוקתית ולשימוש ראוי בסמכות המכוננת”.

מתווה הרצוג כולל את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שיהיה בה ייצוג שווה לכל אחת מהרשויות, נוסף על נציגי ציבור שימונו בתיאום ובהסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. לדברי זילבר, ההסדר הזה לא נותן ביטוי מספק לאופוזיציה, ובנוסף, “ההצעה למינוי נציגים משותפים על ידי שר המשפטים ונשיאת העליון היא מתכון למבוי סתום. עדיף למנות נציגי ציבור על ידי נשיא המדינה”.

זילבר מותחת ביקורת גם על הצעת הנשיא לצמצם את השימוש של בית המשפט בעילת הסבירות בביקורת על החלטות ממשלה.”כל מהלך לא כשר, מפלה או שמקדם אינטרס פרסונלי פסול יולבש במעטפת פרוצדורלית של ‘החלטת ממשלה’ וכך יזכה לחסינות מביקורת שיפוטית?” היא תוהה. “אי אפשר להסכים שפלח כל כך נרחב יתנהל בהגדרה מחוץ למחויבות לשלטון החוק. זו המשמעות של אמירה שלפיה על נושא מסוים אין ביקורת שיפוטית בהגדרה ובאופן גורף – זה אומר שכולנו כאזרחים כפופים לחוק, אבל השלטון ופעילותו מחוץ לחוק. זו לא מדינת חוק, זו מדינה שבה יש שווים, ויש שווים יותר. על זה בוודאי לא ניתן לטעמי להתפשר”.

שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ’יה אומרת ש”יש חשיבות להצעת הנשיא בהנמכת הלהבות וביצירת הידברות”. עם זאת היא מבהירה כי ישנם כמה תנאים שחייבים להתקיים בשביל הידברות אמיתית. אחד מהם הוא “ששני הצדדים יגיעו להידברות בפתיחות ובנפש חפצה. המשך מהלכי חקיקה במקביל להידברות אינם קבילים. בנוסף, נדרשת הסכמה רחבה לשינויים משטריים”.

פרוקצ’יה מבהירה כי “המסגרת הדמוקרטית הערכית הבסיסית – ערכי היסוד של מגילת העצמאות שהם ביסוד האמנה החברתית שלנו – חייבת להישמר מפני פגיעה. המשמעות היא הגנה על זכויות האדם, שמירה על שלטון החוק ועל עקרונות טוהר המידות בשלטון, ושמירה על עצמאות הרשות השופטת שכן אחרת אין הגנת המשפט לאף אחד מהערכים האחרים”.

גם פרקליט המדינה לשעבר משה לדור אומר שהצעתו של הרצוג יכולה להיות בסיס להידברות “בכפוף לשורה ארוכה של תנאים”. לדברי לדור, “המתווה עצמו אינו מרתיע אותי בצורה כזו שאומר שהוא לא בא בחשבון. למשל, הרצוג לא פוסל את הסבירות שהיא מושג גמיש ביותר. אבל חסרים המון פרטים כך שאי אפשר להביע עמדה מושכלת”.

פרקליט המדינה לשעבר ערן שנדר מצטרף לאמירה כי אין בתוכנית מספיק מידע בשלב זה: “ההצעה עדיין בוסר מכדי לענות ברצינות הראויה על השאלה האם תוכנית הרצוג מניחה את הדעת ואם היא הפתרון למצב”, הוא אומר. “מה עוד שנראה שלעת הזו היא נדחית על ידי הקואליציה”.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שהשתתף אתמול בהפגנה בירושלים נגד התוכנית, בירך “על מאמצי הנשיא וניסיונו לגשר במצב החמור הנוכחי”. לדברי רובינשטיין, “יש בהצעה רכיבים שמקובלים עליי ויש שפחות, ולא אפרט, אבל אם יהא זה בסיס להידברות רצינית – דיינו”.

הפרקליט לשעבר לדור אינו אופטימי באשר לסיכויי ההצלחה של הצעת הנשיא. “אני מעריך שלתוכנית הרצוג אין סיכוי להצליח בשל התנגדות הקואליציה. זה יקרה כי המניעים שהביאו את השותפות בקואליציה להוביל קדימה בקצב מסחרר את הרפורמות האלה לא מקבלים מענה שירצה אותם. יכול להיות שלא יהיה מנוס ממשבר שהמדינה והדמוקרטיה תיחלץ ממנו בצורה יותר ראויה מאשר בניהול משא ומתן”.