ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון נדרש להשיב עשרות אלפי שקלים למשרד ראש הממשלה

שמחון נדרש להשיב למדינה חוב בגלל שכר שקיבל מהאוניברסיטה העברית במקביל לקבלת תגמול צינון ■ שמחון: “קיבלתי סכום עודף, שאותו החזרתי” ■ נציבות שירות המדינה: “הייתה אי-הבנה מסוימת”

February 14th, 06AM February 14th, 06AM טלי חרותי-סובר ב-4 ביולי 2021 חתם פרופ’ אבי שמחון – שהיה אז ראש המועצה הלאומית לכלכלה, תפקיד שאותו הוא ממלא גם כיום – על הסדר תגמול לפורשים משירות המדינה. כמו כל עובד מדינה בכיר, גם הוא יצא לתקופת צינון, בתשלום בשיעור של 70% מהמשכורת שקיבל במהלך תפקידו.

בתקופת הצינון בת השנה אסור לפורש לקבל שכר מכל גורם שהוא, אלא אם הוא מוותר על התגמול הנוסף. ואולם, בתחילת 2023, כשהחליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להשיב את שמחון לתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה, התגלה כי מאז נובמבר 2022 החשב הכללי (החשכ”ל) ונציבות שירות המדינה עוסקים בנושא בעייתי שקשור לשמחון: בזמן שהיה בחופשת צינון וקיבל עבור כך תגמול מן המדינה, קיבל לכאורה שמחון שכר מקביל מהאוניברסיטה העברית.

בסעיף הראשון של הצהרה שעליה חתם שמחון, נכתב: “הובהר לי כי כתנאי לקבלת תגמול לפורש משירות המדינה בשל הגבלות לאחר פרישה, עלי לדווח לחשב השכר וסמנכ”ל משאבי האנוש במשרד ממנו פרשתי אם חל שינוי בפירוט הכנסותיי”.

בסעיף שלוש מפורטות גם ההכנסות שעליהן צריך לדווח: “הכנסה מכל סוג שהיא, מעבודה, עסק או משלח יד, אין נפקא מינה אם העבודה נעשית במסגרת יחסי עובד־מעסיק, עצמאי, במסגרת חברה אשר אני נמנה עם בעליה, או בכל מסגרת אחרת. ויש לדווח על שינוי בקצבת פנסיה כלשהי”.

מכאן שפרופ’ שמחון, שהגיע לתפקידו הציבורי ככלכלן ופרופסור חבר במחלקה לכלכלת סביבה וניהול פקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, יצא בתום כהונתו הראשונה כראש המועצה הלאומית לכלכלה לחיים פרטיים תחת מגבלות שכר ברורות. לאחר מכן, שב לעבוד באוניברסיטה.

בכל השנים שבהן לא עבד באוניברסיטה, אלא בשירות המדינה, המשיכה האוניברסיטה לשמור על מקומו כפרופסור חבר, ואף התגאתה בכך. באפריל 2020, למשל, המחלקה לכלכלת סביבה וניהול פירסמה הזמנה “לסמינר מיוחד של פרופסור אבי שמחון, חבר המחלקה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וממתווי תכנית החירום הכלכלית, בנושא ‘כלכלה בימי קורונה'”.

התנהלות מסוג זה שכיחה באקדמיה. לעתים קרובות יוצאים אנשיה לתפקידים שונים במדינה, ולא פעם הם חוזרים למקום שנשמר להם במשך כל אותן שנים.

היה צריך לדעת

אף ששמחון יצא לחיים פרטיים, החיידק הפוליטי־ציבורי לא נעלם ממנו והוא התמודד בפריימריז של הליכוד באוגוסט 2022. אך למרות קרבתו לראש הממשלה נתניהו, שמחון הוצב במקום לא ריאלי ברשימה ולא נכנס לכנסת.

ב-9 בינואר 2023, רגע לפני התכנסות ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה לדיון בבקשת ראש הממשלה לאישור המינוי של שמחון, כתב יוסי גוילי, מנהל תחום בכיר (מִנהל הסגל הבכיר), לנציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ וליועמ”ש הנציבות רון דול: “כמי שמטפל בסוגיית תגמול הצינון אני יודע שיש מחלוקת עמו סביב כספים שהוא חייב לכאורה להשיב למדינה, בשל העובדה שבתקופת הצינון הוא השתכר מעבודה נוספת מבלי שדיווח על כך, שכר שהיה אמור להיות מקוזז מהתגמול. הוא חתם על תצהיר כמו כל פורש”. בנוסף, גוילי אמר שהחשכ”ל מטפל בנושא, וכי “אנשי החשכ”ל שקלו להעביר את הנושא לפרקליטות, כדי לבחון הגשת תביעה להשבת הכספים”.

ואכן, גוילי עסק בנושא כבר חודשיים קודם לכן. בנובמבר 2022 הוא כתב לנציג החשכ”ל שלומי קן דרור: “כל הרעיון של ההצהרה היא שהעובד ידע שעליו לדווח על כל הכנסה שתהייה לו בתקופת התגמול.” גוילי הוסיף כי שמחון “ידע מצוין או היה צריך לדעת מהטעם הפשוט שהוא שוחח איתי כמה פעמים על כל הסוגיה של תגמול צינון והבהרתי לו היטב את המצב. אם צריך אני מוכן להצהיר על כך”.

החשכ”ל פנה בתורו למשרד ראש הממשלה ושאל אם הם מוצאים דיווח כלשהו של שמחון על השכר שהוא קיבל מהאוניבריסטה בתקופת הצינון. הם נענו בשלילה: לא נמצא כל דיווח שכזה.

ב-8 בנובמבר 2022, פנה מנהל השכר במשרד ראש הממשלה לשמחון וביקש ממנו לשלוח את תלוש השכר שלו מספטמבר, במטרה להבין כמה השתכר מן האוניברסיטה בין ינואר לספטמבר 2022. לאחר הבדיקה, כתב לו מנהל השכר: “על פניו נראה כי שולם לך ביתר סכום של 118 אלף שקל ברוטו”.

בהמשך, עלה מהחישוב הסופי שלשמחון חוב עבור משכורת של כ-125 אלף שקל ברוטו, או 66,252 שקל נטו. ב-28 בנובמבר 2022, דיווח משרד ראש הממשלה לחשכ”ל ששמחון הסכים להחזיר את השכר וכי “אמר שיבצע העברה בנקאית בשבועיים הקרובים על 66 אלף שקל”.

הנושא עלה בוועדת המינויים

בהתחשב בעובדה ששמחון לא עמד בתנאי ההצהרה שעליה חתם, ושקיבל שכר מן המדינה ומהאוניברסיטה בו־זמנית, ללא אישור, ואף החזיר את הסכום העודף שקיבל, נשאלת השאלה אם בדיוני ועדת המינויים עלתה השאלה אם הוא ראוי להתמנות שוב לתפקיד שאותו עזב שנתיים קודם לכן.

כזכור, הוועדה דנה במקרה אחר שקשור לשמחון מ-2019, שבגינו נרשמה לו הערה על ידי מנכ”ל משרד ראש הממשלה. אז טענה נגדו עובדת במועצה שהוא השתמש בשפה לא נאותה נגד נשים ואמר בין היתר: “אי־אפשר להעסיק נשים כמנהלות”; “נשים לא רוצות לעבוד קשה”, “חופשות לידה הן מכה, הכל נתקע בגללן”; “אני לא רוצה כאן אימהות”; “איך דפקו אותי, כולן בהיריון בתקופה שלי”. שמחון מכחיש שאמר את הדברים ולטענתו עסק בקידום נשים במועצה.

פנייה לנציבות שירות המדינה העלתה תגובה סלחנית: “הנושא עלה גם עלה והייתה התייחסות מפורטת אליו. הוועדה גם בדקה את הנושא גם מול החשב הכללי. הייתה אי הבנה מסוימת והכל הוחזר במלואו בלי שום בעיה”.

משמחון נמסר: “לאחר שהתפטרתי ממשרתי כראש המועצה הלאומית לכלכלה חזרתי למשרתי כפרופסור באוניברסיטה העברית ודיווחתי על כך למשרד ראש הממשלה, כנדרש. פרט לכך, לא עבדתי בשום מקום עבודה אחר. תקופת הצינון שלי תמה באוקטובר 2022. חודש לאחר מכן, נשלחה אליי הודעה מחשבות המשרד שעל פי חשבונם קיבלתי סכום עודף, שאותו החזרתי במהלך החודש הבא. במהלך דצמבר 2022 קיבלתי הודעת מחשובות המשרד שאיני חייב סכום כלשהו”.

מהאוניברסיטה העברית נמסר: “תקופת צינון היא עניין שבין עובד הציבור הפורש לבין המדינה והאוניברסיטה אינה צד במערכת היחסים הזו. זאת ועוד, הגבלות הצינון אינן רלוונטיות לקורסים האקדמיים ששמחון לימד באוניברסיטה”.

מהחשכ”ל נמסר: “לאחר בירור בוצעה פנייה לעובד להחזיר את הכספים, הכספים הוחזרו במלואם”.