התרחיש הפסימי: ההפיכה המשטרית תוביל להעלאת ריבית ולמשבר בנדל”ן

מהלכי הממשלה יוצרים אי־ודאות בשווקים, וכלכלנים רבים צופים העלאת ריבית נוספת ■ יוסי פריימן, מנכ”ל פריקו ניהול סיכונים: “אנחנו בדרך ל-3.8 שקלים לדולר. אפקט הדומינו עשוי להתרחש בשוק הדיור” ■ לעומתו, רונן מנחם, כלכלן בכיר במזרחי טפחות, סבור כי “המשק הישראלי עדיין חזק ונתוני הצמיחה עדיין יכולים לגבור על החסרונות”

February 13th, 05AM February 13th, 10AM יוסף חרש הכנסת תחל השבוע בהצבעה על שורה של הצעות חוק שעשויות לשנות באופן מהותי את שיטת המשטר בישראל. האי־ודאות בנוגע להשפעות החקיקה על הכלכלה נראית בבירור בשווקים, כאשר תשואות אג”ח של הממשלה עולות והשקל נחלש מול הדולר ─ חלק מהכלכלנים כבר משלבים את ההשפעה הפוליטית בתחזיותיהם.

כלכלני בנק הפועלים כתבו אתמול (ראשון) בסקירתם השבועית כי “חלק מהפיחות בשער השקל משקף את האי-ודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט, את ההחרפה במצב הביטחוני ואת הצעות החוק בעלות פוטנציאל ההשפעה על פרמטרים והסדרים כלכליים”. הם הוסיפו כי “בעקבות הפיחות בשער השקל, תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן מעלה באופן משמעותי לרמה של כ-3% ל-12 החודשים הקרובים”. עם זאת, בבנק הפועלים עדיין צופים שבנק ישראל יעלה את הריבית בשבוע הבא ב-0.25% בלבד לרמה של 4%.

בית ההשקעות לידר צופה כי “הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר ודאות פוליטית וחשש ליציאת הון. מגמה זאת, אם תימשך בשבוע הקרוב, עלולה לתמוך בהעלאת ריבית של 0.5% בשבוע הבא (תלוי במדד ינואר כמובן)”.

אולי יהיה בסדר למרות הכל

לעומתם, עדיין יש כלכלנים שממשיכים להסתכל על חצי הכוס המלא, למרות האיום להפיכה משטרית. “המשק הישראלי עדיין חזק. נכון לעכשיו נתוני הצמיחה עדיין יכולים לגבור על החסרונות. ישראל עדיין נמצאת בעודף תקציבי. החוב הוא 60% מהתוצר ─ חזרה לרמה של לפני הקורונה, רמה מאוד מקובלת. למשק הישראלי יש יתרונות בולטים לעומת חו”ל כמו רמת הצמיחה, רמת האינפלציה, רמת חוב וגירעון”, אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות.

מנחם אינו מתעלם מסימני האזהרה ומתייחס גם אליהם: “אנחנו נמצאים במצב של חוסר בהירות בשווקים ורואים את זה בתנודתיות ובתגובות לאירועים שוטפים. אני ככלכלן מחפש סיקור יותר מאוזן. יש סימני שאלה בעייתיים ויש נקודות שעומדת לזכותנו. אם אני מסתכל על סימני שאלה בעייתיים, ראשית ישנה ההשפעה של השווקים מחו”ל על המשק הישראלי. בארה”ב יש ירידות שערים, בעקבות חשש מהעלאת ריבית מעבר ל-5% ודו”ח התעסוקה החזק לחודש ינואר. זה הוביל לירידות שערים במניות ועליית תשואות באג”ח ממשלת ארה”ב. רואים השתקפות של זה בשוק הישראלי”.

גורם נוסף שעליו מצביע מנחם הוא העודף התקציבי, אשר “ביום חמישי האחרון פורסמו הנתונים לחודש ינואר שהראו כי הוא הצטמצם. בתקופה שבה יש ממשלה חדשה ואין תקציב, יש חשש כי אם ההוצאות ימשיכו לגדול והמשק ייקלע לסוג של האטה כלכלית ─ העודף התקציבי ייהפך לגירעון, שזה דבר שחברות דירוג האשראי ישימו לב אליו.

“בנוסף, המצב הביטחוני מטריד, הרבה מומחים ביטחוניים מדברים על חודש הרמדאן המתקרב ואיך להיערך וזה עוד גורם של אי־ודאות שמשפיע על השווקים. השילוב של המצב הביטחוני וההשפעה מחו”ל יכולים לבדם לאתגר כל שוק מניות. לכך מתווספת הודעת הריבית המתקרבת של בנק ישראל בשבוע הבא. נוכח הפיחות בשקל ההנחה היא כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% לפחות. אם הריבית תעלה ב-0.5% זה ישפיע על השווקים”.

תרחיש אופטימי ותרחיש פסימי

מנחם מציין שני תרחישים לכלכלת ישראל בתקופה הקרובה, אחד אופטימי ואחד פסימי, ומדגיש כי נכון לעתה אין אפשרות מהותית לתת סבירויות לשני התרחישים האלה.

“התרחיש האופטימי הוא שנעבור תקופה קצרה של אי־ודאות. לאחר שיושג הסדר כזה או אחר בנוגע לרפורמה המשפטית, היסודות הכלכליים של ישראל, שהם סבירים, יתנו את הטון. עונת הדו”חות טובה, ולצד פיחות השקל שמסייע ליצואנים, הם עשויים לגרום לכך שבנק ישראל יוכל לאותת על מיתון העלאות הריבית. תרחיש אופטימי זה יכול להוביל לכך שישראל תצטרף למגמת העליות בחו”ל במחצית השנייה של 2023”.

מנחם מזכיר כי “לבנק ישראל יתרות מט”ח ענקיות שיכולות לסייע לו התמודד עם פיחות מהיר בשער השקל ─ אם יהיה בכך כדי לערער את היציבות הפיננסית. כמו כן, יוכל לרכוש אג”ח לזמן קצוב כפי שעשה לפני מספר חודשים הבנק המרכזי של בריטניה כשהמשק שם נקלע לסערה. כמובן, כל מקרה לגופו של עניין”. יש לציין כי רכישות האג”ח של הבנק המרכזי של בריטניה באו בתגובה למדיניות ממשלתה של ליז טראס, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שהכריזה על קיצוץ מסים. טראס שילמה על מדיניות זו בהתפטרות מהתפקיד.

יוסי פריימן, מנכ”ל פריקו ניהול סיכונים מימון והשקעות, חושב כי “הניהול של המשבר כרגע הוא לא נכון. יש ריצה להחלטות שיכולה להיות להן השלכות משמעותיות מאוד על השוק הפיננסי. אני מודאג מכך שהדולר מטפס כלפי מעלה והיצעים לא קטנים של יצואנים שמוכרים מט”ח לא עוצרים את העלייה של הדולר. זה בדרך כלל אינדיקטור שמתחת לפני השטח יש קונים גדולים”.

“אנחנו בדרך ל-3.8 שקלים לדולר”

פריימן מצביע על התנהלות לא נכונה. “מה שקורה עכשיו זה בדיוק מה שחששנו שיקרה בשווקים. ללא שום מהלך משמעותי שמראה שהחשש הגדול מהמהפכה המשפטית מתבדה והולך להיות מהלך כלשהו של שיח, בדיקה, או משא ומתן ─ השווקים ימשיכו להתייחס למה שקורה כאי־ודאות. ככל שיותר גופים נחשפו לסיפור של ההפיכה השיפוטית ראינו אותם נכנסים לשוק וקונים מט”ח. זה אינדיקטור לחשש בשווקים.

“לדעתי אנחנו בדרך ל-3.8 שקלים לדולר אם לא תהיה צפירת הרגעה. לדעתי נתניהו מבין כלכלה והוא מבין מה המשמעות של שוק יורד יום אחרי יום באחוזים, ועלייה של הדולר. הוא מבין את המשמעות של פיחות מהיר שיגררו לאינפלציה ובנק ישראל שיאלץ להעלות את הריבית. הוא מבין את ההשפעה של זה על שוק הדיור והמשכנתאות. הוא יבין שהולכת להיות רעידת אדמה שלא לזה הוא מייחל. אז אני מניח שיתחיל תהליך של משא ומתן”.

הוא מוסיף לומר כי “שערים גבוהים יוצרים לחצים אינפלציוניים”, ולדעתו, הפיחות פוגע בעיקר באוכלוסייה החלשה. “הם יהיו הנפגעים הישירים. למדינה אין הרבה מקורות לסבסד את האינפלציה. לדעתי הנזק האלקטוראלי יימדד גם על פי הפגיעה בכיס של כל אזרח. ברגע שהאינפלציה תעלה ובנק ישראל יעלה את הריבית, עשויים לקרות פה שורה של תהליכים בעייתיים.

“הראשון הוא אפקט הדומינו. בשוק הדיור הרבה אשראי ניתן למימון רכישת נדל”ן במחיר גבוה. שחקנים שלא יוכלו לעמוד בעליית עלויות המימון, ימכרו את הדירות וזה יוריד את מחירי הדיור ─ וייצר בעיה לבנקים שחלק מהנכסים שלהם ייכנסו לתחום שאין מספיק בטוחות מול ההתחייבויות. וההליך הזה יש לו נזק ליציבות המערכת הבנקאית. יש מסכת של בעיות שעלולות לצוץ ואפשר למנוע אותם לדעתי בשיח. לא בתהליך של ריצה על הכל או כלום. תהליך כזה יביא אותנו למצב בעייתי מאוד.

“הבעיה כרגע שמי שצריך לקבל את ההחלטה לא מבין שלא מדובר באירוע מקומי-פנימי-ישראלי. זה כבר גולש החוצה, והתוצאה יכולה להיות מאד קשה מבחינת המשק הישראלי”.