חברות הייטק נוספות מוציאות את הכסף מישראל ─ מה הן מנסות להשיג

אתמול יצאה הודעה לעיתונות שבישרה כי חמש חברות הייטק נוספות, ששוויין כ-8 מיליארד דולר ─ יעבירו את כספן לחו”ל בשל המהפכה המשטרית ■ חברות הייטק אינן עוסקות בפוליטיקה בשגרתן, והעובדה כי בחרו לפעול נגד השינויים ─ היא יוצאת דופן ומעידה על החשש הגדול בתעשייה

February 09th, 16PM February 09th, 16PM קורין דגני הודעה שיצאה אתמול (ד’) לעיתונות נפתחה כך: “הסחף ממשיך. אחרי ההודעות של כמה חברות הייטק כמו Wiz, פאפאיה גלובל ו-Skai על כך שהן מוציאות את כספן מישראל בעקבות הרפורמה המשפטית הצפויה, החליטו היום חמישה יוניקורנים ישראלים נוספים (חברות סטארט-אפ פרטיות ששווי כל אחת מהן מוערך ביותר ממיליארד דולר, ק”ד) להוציא את הכסף שלהם מישראל. בנוסף, החברות גם לא יעבירו את הכנסותיהן העתידיות המוערכות במאות מיליוני דולרים בשנה לישראל”.

מי החברות המדוברות? לא נכתב. גם לא נאמר מי המנכ”ל שצוטט בסוף ההודעה. מה נאמר? “מדובר בחברות אשר מעסיקות כ-1,400 עובדים בישראל עם שווי מצרפי המוערך בכ-8 מיליארד דולר ועם סכום מצרפי של גיוסי הון בסך 2 מיליארד דולר”. כתבת חדשות 12 עמליה דואק, שציטטה את ההודעה אתמול בטוויטר, הוסיפה צילום של “הוראה שהתקבלה אתמול באחד הבנקים להעברת כספים לשווייץ” בסכום של 30 מיליון דולר.

זהו אינו סוד שהמנכ”לים של חברות ההייטק, שמודאגים מהתוכנית להחלשת בית המשפט ומהשלכותיה, פועלים בתיאום ובשיתוף פעולה. מה שהתחיל בקול ענות חלושה כמכתב ההייטקיסטים באמצע דצמבר ─ שפנה בנימוס רב לראש הממשלה והתריע מפני פגיעה בתעשייה ─ נהפך למשחק פוקר מחושב שבו המנכ”לים שומרים את הקלפים קרוב לחזה, וחושפים אותם בזמן ובמקום המתאימים להם.

כאשר מנכ”לית פאפאיה גלובל עינת גז צייצה לפני כשבועיים שהחליטה להוציא את כל כספי החברה לבנקים מחוץ לישראל, היה ברור כי היא העמידה את עצמה בקו האש במטרה ליצור תהודה. זו הייתה הצהרה מגובה במעשים שתבהיר כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה, אם התוכנית להחלשת מערכת המשפט תעבור. ייתכן שגם גז הופתעה מעוצמת האש שספגה, אבל דבר אחד ברור עלה ממקרה פאפאיה גלובל ─ היא הצליחה לגעת בנקודה רגישה, כזאת שמצליחה להזיז ואף לערער את הציבור ואת התקשורת.

לכן, לא פלא, שאותו הפורמט מצליח לעבוד שוב ושוב, לקבל תשומת לב ציבורית בשעות השיא של הפריים-טיים, ולייצר תחושה כי אנחנו ניצבים בפני מפולת. גז קיבלה בעיקר תגובות תומכות בתעשייה, ומאז כבר הלכו בעקבותיה ויז (Wiz) של אסף רפפורט וסקאי (Skai) של יואב יזהר-פרטו.

אתמול פורסמו ב”כלכליסט” דבריו של קובי מרנקו, מנכ”ל ארבה רובוטיקס שנסחרת בנאסד”ק, לפיהם “על כל מנכ”ל אחראי להחזיק חצי מיתרות המזומן מחוץ לישראל”. כעת, הצטרפו לרשימה אותם חמישה יוניקורנים עלומים, שמתכוונים להוציא עשרות ואולי מאות מיליוני דולרים מישראל.

ייתכן כי בכירי ההייטק אכן משחקים משחק אסטרטגי מחושב, אבל הקמפיין התקשורתי אינו מכוון לתועלתם האישית. אלה אנשים שבימים כתיקונם נמנעים מאמירות פוליטיות פומביות, מתוך הנחה בסיסית שעסקים יש להפריד מפוליטיקה. העובדה כי הם בחרו לצאת מאזור הנוחות ולפעול באופן אקטיבי נגד השינויים שממשלת נתניהו מתעתדת לחולל במדינה ─ היא אירוע יוצא דופן שמעיד על גודל החשש בתעשייה.

אבל בזמן שהקמפיין עושה את עבודתו, בשטח מתרחשים דברים אחרים נכון לעכשיו. “ברמה ההצהרתית, יותר גופים מדברים על הוצאת כסף מישראל, יש יותר שיח בנושא”, אומר עו”ד מייק רימון, שותף במשרד עורכי הדין מיתר ואחד מראשי מחלקת ההייטק. “בפועל, ידוע לי על מעט גופים שבאמת נקטו צעדים פרקטיים. אל תשכחי שזה כולל החלטות דירקטוריון ויש לזה כל מיני אספקטים ומשמעויות. אז יש כרגע פער בין השיח לפרקטיקה, אבל זה לא אומר שבהמשך הפער הזה יישמר ─ יכול להיות שהמגמה של הוצאת כספים תתרחב”.

לדברי רימון, “אני לא בטוח כמה היגיון יש בזה. כי אם העובדים שלך בישראל, וחלק גדול מהפעילות פה אז צריך לשלם להם פה שכר, וזה אומר שצריך פה כסף. לא בטוח עד כמה אנשים בדקו עד תום את ההשלכות של הוצאת הכסף. אבל בגלל המצב שבו אנחנו נמצאים, שמושפע גם מאמוציות, יכולות להתקבל החלטות לא רק על בסיס עסקי. אנשים שבחרו להוציא את הכסף, עושים את זה ממקום שמערב הצהרה וגם דאגה כנה. אנשים מוטרדים מכך שהמצב הפוליטי הנפיץ יפגע בוודאות העסקית. אנשים מסתובבים בתחושה שאין הידברות, אין פתיחות לשמוע את הדעות של כל הצדדים ולהגיע לפתרון”.

מה בעצם החשש בהשארת ההון בישראל, בעקבות השינויים במערכת המשפט?

חלק מהמשקיעים, היזמים או הדירקטוריונים, מזכירים באופן כללי אקלים עסקי של אי ודאות וחשש מהחלטות שרירותיות של הממשלה ─ ללא יכולת של בית משפט לעצור אותה. בכיר בקרן הון סיכון ישראלית מסביר את העניין כך: “אכן יש חשש שיהיו שינויים כאלה ואחרים במיסוי, חוקי קניין רוחני ועוד. אם מסתכלים על התמונה הרחבה ─ הזמינות הפיננסית של החברה היא הדבר הכי משמעותי לה. כשהכסף שלה לא יישב בחשבון ישראלי, למדינה לא יהיה מנוף לחץ על החברה, ויהיה לה הרבה יותר פשוט לעבור לחו”ל”.

אבל אלה לא בהכרח המנכ”לים שלוחצים על העברת הכסף לחו”ל. עורך דין בתעשייה, שעובד בעיקר עם חברות הייטק גדולות, מספר כי עד כה שתי חברות ציבוריות שהוא עובד עמן התחילו להעביר כספים לחו”ל. לדבריו, זה לא נעשה בעקבות רצון לצאת בצעד הצהרתי ─ אלא דווקא בעקבות לחץ של הדירקטוריון להעביר כסף ל”בנקים בינלאומיים”. כמו כן, בראיון למתן חודורוב בערוץ 13, אמר רפפורט כי הסיבה לכך שוויז החליטה להוציא כספים מישראל היא לחץ של קרנות זרות שמושקעות בה.

בחודש האחרון הרבה מאוד מהסטארט-אפים החדשים שוקלים להקים את החברה בארה”ב, ובישראל להקים רק חברה בת. זה יוציא מישראל הרבה מאוד כסף ומשרות”

“כולם מדברים על הוצאת הכסף של ההייטק בישראל, אבל זה לא באמת החשש העיקרי כרגע”, אומר בכיר אחר, בראייה רוחבית על התעשייה. “אנחנו רואים יציאה של מעט כספים, זה רק בתחילתו. מנגד, בחודש האחרון הרבה מאוד מהסטארט-אפים החדשים שוקלים להקים את החברה בארה”ב, ובישראל להקים רק חברה בת. למגמה כזאת יהיו השפעות דרמטיות, כי זה יוציא מישראל הרבה מאוד כסף ומשרות. גם חברות קיימות שרשומות בישראל בודקות אפשרות להקים חברה אמריקאית ש’תחזיק’ את החברה הישראלית.

“אם באמת יעבירו את החוקים המשפיעים על מערכת המשפט נראה משקיעים שלא ירצו להשקיע בחברות ישראליות. אחר כך גם כספים שגויסו בחו”ל יישארו בחו”ל. ברגע שיהיו פה פחות דולרים שער הדולר יעלה, וכך גם יוקר המחיה”.

כספי הגיוסים של ההייטק מספיק משמעותיים כדי להשפיע על הדולר?

“בהחלט. למה הדולר ירד כל כך? בעיקר בגלל הכסף של ההייטק. יש חשש שבעתיד יצאו מפה מיליארדי דולרים, וזה יהיה מלווה בבריחה של מוחות, כי הכל קשור אחד לשני. משקיעים אמריקאים פונים אלינו ושואלים בדרכם המנומסת ─ ‘תגידו, מה קורה אצלכם? התחרפנתם?'”