בלי מוזיקה בכותל? זו לא הטרלה. זו אסטרטגיה

הצעת החוק המופרכת של ש”ס היא בסך הכל עוד נדבך במלחמה בין גוש תומכי נתניהו ליתר העם ■ וגם: איך תחום הנדל”ן יושפע מהחלשת מערכת המשפט ומה מצב תקציב המדינה ■ כל מה שצריך לדעת על היום שהיה בכלכלה

February 09th, 18PM February 09th, 18PM חגי עמית מידע פנים

הכותל המערבי הוא מבחינתי אתר חילוני למהדרין. אני לא אומר זאת רק בגלל זכרונות מטקסי השבעה בצבא, אליהם התייצבו מיטב חבריי בסיום המסלול שלהם או של ילדיהם, או בגלל טקסי בר מצווה שחבריי ערכו בו לילדיהם, אלא פשוט כי אני נוהג להגיע לכותל המערבי גם סתם כך, בערך פעם בשנה. בכל טיול לעיר העתיקה אני מציץ במקום, בדרך כלל עם ילדיי. אנחנו לא מעלים על דעתנו לנגן ברחבה, ובדרך כלל אני אפילו דואג לשים לב לכך שאני והם לבושים באופן הולם.

לכן התקשיתי להבין מה בעצם השיגה ש”ס בהצעת החוק שהתיימרה לאסור על תפילות מעורבות והופעה בתלבושת שאינה “הולמת את קדושת המקום” בכותל המערבי, כמו גם איסור על נגינה במתחם? החילונים מיהרו להזדעזע מהכפייה הדתית שמנכסת לעצמה את האתר שכמעט כל יהודי מתחבר אליו. בנימין נתניהו מיהר לפרסם סרטון שבו הוא מבהיר כי הסטטוס קוו בכותל יישמר – ומיצב את עצמו בתור המבוגר האחראי בממשלה. וש”ס? האם זו הטרלה פשוטה? האם היא חיזקה את מעמדה בתוך מגזר מצביעיה – שמרגיש כי היא שומרת על האינטרסים שלו? לא בטוח שזה הכיוון.

ייתכן כי הצעת החוק המופרכת הזו היא בסך הכל עוד נדבך במלחמה הכוללת המתרחשת כרגע בין גוש תומכי נתניהו ליתר העם. בקרב הזה, המדיניות היא לירות בכל הכלים. גם אם היורים יודעים שהם לא יפגעו במטרה, הם משיגים בינתיים הסחת דעת, שיפור עמדות בחזית אחרת – דוגמת מאבקו של יו”ר ש”ס להיוותר חבר בממשלה למרות קלונו – והוצאה של הצד שממול משיווי משקל.

שרירותיות שלטונית

בעשור הקודם, במהלך תנופת הפיתוח חסרת התקדים של סין, ניתן היה לראות מדי פעם תמונות סוריאליסטיות שהגיעו לכלי התקשורת הישראלים מהמזרח הרחוק. היה בהן בית מגורים שנותר עומד באמצע כביש מהיר כי בעליו סירב לפנות אותו, או צריף בודד בתוך שכונת גורדי שחקים שתושביו נאחזים בו, בסירוב לקבל את דינה של תנופת הפיתוח של השלטון האוטוריטרי.

נזכרתי בתמונות האלו למקרא הראיון של קים לגזיאל עם עורך הדין אילן יונש, המתמחה בדיני נדל”ן. שכן אין תחום כמו ענף הנדל”ן שבו האזרח הקטן עשוי לסבול משרירותיות שלטונית. בין אם מדובר בסוגיות של קניין הפרט או בסוגיות של פגיעה באיכות הסביבה – פיתוח ציבורי כרוך לעתים בדריסה של אינטרסים של יחידים או קבוצות.

מתברר כי ענף הנדל”ן הוא גם תחום שיושפע לא מעט מהרפורמה להחלשת מערכת המשפט שמקדם יריב לוין. יונש יודע להמחיש כי אותו מושג ערטילאי מבחינת האזרח הישראלי – “עילת הסבירות” – חיוני כדי לאפשר לבית המשפט לבדוק החלטות מנהליות של פקידים בתחום התכנון והבנייה.

ומה עוד?

1. באוצר עמלים בימים אלו על תקציב המדינה ל-2024-2023, וחלק אינטגרלי מתקציב כזה הוא יכולתו להתמודד עם האקלים העסקי בישראל בתקופה הרלוונטית. קשה לא לראות את הקשר בין אקלים זה לבין ההפיכה המשטרית הנרקמת בימים אלו במשרד המשפטים. הדרג הניהולי באוצר, בינתיים, נמנע מלראות את הקשר הזה.

2. בינתיים, השנה החדשה נפתחה ברגל שמאל והכנסות המדינה ממסים כבר נחתכו בינואר 2023 בשיעור ריאלי של 12% לעומת ינואר 2022 – כך עולה מנתוני רשות המסים.

3. רקטור אוניברסיטת חיפה יודע להסביר מה החלק של התקשורת הישראלית בהידרדרות הדמוקרטיה במדינה.

4. תקופתו של עידן עופר בחברת בזן הסתיימה היום לאחר שהחברה לישראל מכרה את שארית מניותיה במפעל. עופר השתחרר מהמשקולת התדמיתית של האחזקה במפעל המאיים על תושבי מפרץ חיפה.