שר התקשורת כנראה לא רשאי לקבל החלטות. אז מי כן?

מסיבת העיתונאים להצגת תוכניותיו של השר שלמה קרעי בוטלה במפתיע בבוקר האירוע, בלי סיבה נראית לעין ■ הכוח הפוליטי היחיד שלכאורה יכול היה לכפות עליו לבטל אירוע שכזה, נמצא בלשכת ראש הממשלה ■ הוא אמנם מחזיק בתואר שר התקשורת, אך נדמה שאינו רשאי לקבל החלטות בתחום

February 08th, 18PM February 08th, 18PM נתי טוקר אפשר היה להתייחס בגיחוך, אולי אפילו מעט בחמלה, להתנהלותו של שלמה קרעי בשבועות האחרונים מאז מונה לתפקידו. הוא אולי מחזיק בתואר שר התקשורת, אבל הוא אינו רשאי לקבל החלטות או לקדם מדיניות כלשהי בתחום התקשורת.

קרעי החל את הקדנציה במשרד עם הצהרות לוחמניות על פגיעה בתאגיד השידור הציבורי, סגירת גופי הרגולציה בטלוויזיה המסחרית ו-“הכנסת תחרות בין העיניים” לגופי השידור הקיימים. הוא הצהיר כי חלק מהצעדים ישולבו כבר בחוק ההסדרים, ואפילו זכה לשער בעיתון “ישראל היום” עם תמונתו ועיקרי תוכניותיו.

היום (ד’) זומנו למשרד התקשורת בירושלים עיתונאים, לשמוע מקרעי על תוכניותיו לרפורמות בשוק התקשורת לשנה הקרובה. מסיבת העיתונאים בוטלה במפתיע בבוקר האירוע, בלי סיבה ניכרת לעין. התרחשות מוזרה כזו לא קרתה אפילו בתקופתו של שר התקשורת הקודם מהליכוד, איוב קרא – דמות שאי אפשר להמעיט במידת התלות שלה בראש הממשלה בנימין נתניהו.

נכון לעכשיו, קרעי אולי מנסה, אבל במשרד האוצר לא מכירים סעיפי רפורמה כלשהי שקשורים לשוק השידורים המסחרי, ואמורים להשתלב כבר בחוק ההסדרים הקרוב. היה מי שדאג גם לתדרך את העיתונאים כי בחוק ההסדרים הקרוב לא תהיה התייחסות לתאגיד השידור, כדי לא ליצור רעש שיפריע להעביר את ההפיכה המשטרית, אם כי בנושא יש עדיין חוסר ודאות.

כתבים המסקרים את התחום הפוליטי מפרשנים את מעמדו הרעוע של קרעי. אך מאחורי ההתנהלות המוזרה הזו מסתתרות שתי שאלות משמעותיות יותר.

השאלה הראשונה והמתבקשת היא מדוע קרעי לא מסוגל לקדם את מדיניותו ולמה נאלץ לבטל את מסיבת העיתונאים בצורה מפתיעה שכזו. הכוח הפוליטי היחיד שלכאורה יכול היה לכפות על קרעי לבטל אירוע שכזה, נמצא כנראה במקום אחד – לשכת ראש הממשלה. דוברו של קרעי סירב אתמול להגיב לדיווח כי נתניהו פנה לקרעי והורה לו לבטל את מסיבת העיתונאים.

על נתניהו נאסר להתערב בכל הקשור לסוגיות רגולטוריות בשוק התקשורת, בשל הסדר ניגוד העניינים שנחתם עמו ב-2020 ותקף עד היום, על רקע ההליכים המשפטיים נגדו, הקשורים בפעילות בתחום התקשורת. בהסכם, תחת הסעיף “עיסוק בתחום הפעילות של משרד התקשורת”, נכתב כי על נתניהו לקבל אישור מראש לטפל “בנושאים בעלי היבטים רגולטוריים במשרד התקשורת הנוגעים להסדרת שוק התקשורת”.

האם נתניהו אכן עומד בתנאי זה בכל הקשור להתנהלות שר התקשורת הנכנס? קרעי מרבה לדבר על הכנסת תחרות בשוק השידורים, אבל ייתכן כי יד נעלמה מסוימת מאוד מנסה לנהל את השוק לצרכיה מאחורי הקלעים. שאלת מעורבתו של נתניהו קשורה לאינטרס האמיתי שמוביל את הממשלה הנוכחית ב”טיפול” בשוק התקשורת.

ההתנהלות עד כה נראית כמו פארסה מביכה, קרעי הצהיר בשידור בטלוויזיה כי בכוונתו לחתוך את הפקות הטלוויזיה של התאגיד, אך מאז חזר בו והדגש כעת הוא על קיצוץ דווקא בחטיבת החדשות של התאגיד.

גם בנוגע לשוק השידורים המסחרי קרעי מתנהל כמו מי ששולף הצעות בלי שום מדיניות סדורה. כיצד הספיק בתוך שבועות ספורים לבצע בחינה מקיפה כדי להגיע למסקנה שיש צורך בשינוי רגולטורי משמעותי ובביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין? אולי הוא בכלל מתבסס על המלצות של ועדות קודמות ועמדת הדרגים המקצועיים במשרד התקשורת? אבל במצב כזה הוא אמור לאמץ את המסקנות הרחבות של אותם גופים לשורת שינויים מבניים התלויים זה בזה כדי לאפשר יציבות והמשך פיקוח על מרכיבים משמעותיים בשוק השידורים. היינו רוצים להבין את עמדתו של קרעי, אבל מסיבה עלומה הוא כאמור ביטל את מסיבת העיתונאים שלו.

מסך העשן של האיום על התאגיד

ההתנהלות הנוכחית של קרעי נראית קפריזית וגחמתית, ללא כל מדיניות סדורה וברורה ליישום רפורמה כלשהי. המטרה הוצבה מראש – לפגוע בגופי השידור הקיימים ולהלך עליהם אימים. כל האמצעים כשרים לכך, והם עוברים שינויים בפתאומיות ונזרקים לחלל האוויר ללא בדיקה.

החשש הגדול הוא שסוגיות התאגיד ושינויים מבניים בתחום הפיקוח על השידורים המסחריים נועדו להיות מסך עשן מול שינויים שנעשים בימים אלה בשוק התקשורת. השינוי המרכזי שכבר קיבל את אישור הממשלה הוא מתן צ’ופר לא ברור לערוצים זעירים, שאחד מהם הוא ערוץ הבית של משפחת נתניהו – ערוץ 14.

כל אחד מגופי השידור המסחריים משלם כ-8 מיליון שקל בשנה לרשות השנייה עבור דמי רישיון, למען מימון פעילות הרגולטור. במשך שנים הערוצים ניסו לבטל את התשלום החריג, ללא הצלחה. אלא שמשום מה, כאשר עברה ב-2018 חקיקה המתאימה למידותיו של ערוץ 14, הוחלט כי הערוצים הקטנים (יחד עם ערוצים 24 והלא טיוי) יזכו להקלה ולא יחויבו לשלם את דמי הרישיון שלהם.

לערוצי התקשורת מומלץ להיות צייתנים

במילים אחרות, ערוצים 12 ו-13 הם אלה שמממנים כיום את הוצאות הפיקוח של ערוץ 14. אחרי כמעט עשור שערוץ 20, לימים 14 פעיל, אולי הגיעה העת להשית גם עליו חלק מהתשלומים. אך הממשלה הנוכחית רוצה לתת לו עדיפות על פני הערוצים האחרים, שתאותת כי גם להם כדאי להיות צייתנים.

שינויים נוספים בשוק התקשורת שמסתתרים מאחורי סוגיית התאגיד הם מתן היתר לפטריק דרהי בעלי הוט להקים ערוץ חדשות, שצפוי להיות פרו-נתניהו ופגיעה במנגנונים שמאפשרים לחברות החדשות בטלוויזיה להיות עצמאיים.

ההרס של התקשורת החופשית אולי לא ייעשה עם D9 כמו במערכת המשפט, אבל ייתכן כי גם פטיש 5 קילו מספיק.

מלשכותיהם של קרעי ונתניהו טרם נמסרה תגובה.