תודה לביטן ולמשפחת כץ: האינתיפאדה בליכוד הצילה את התאגיד (בינתיים)

כל עוד ראש הממשלה לא פיצה את דודי אמסלם, מחנה המורדים בסיעתו מונה ארבעה ח”כים — ונתניהו לא יוכל לאשר כל מהלך שירצה ■ החלשת התאגיד משרתת אינטרס עסקי, ולכן היא עדיין על השולחן ■ בינתיים, יאיר כץ השיק את הקמפיין שלו לראשות ההסתדרות, ולירושת אביו בליכוד

February 05th, 06AM February 05th, 06AM אבי בר-אלי חמישה ימים לפני מסיבת העיתונאים שתיכנן לערוך שר התקשורת הטרי שלמה קרעי, ושבמסגרתה אמור היה להציג את תוכניתו לקיצוץ כנפי תאגיד השידור הציבורי — הוא קיבל ברקס. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר המשפטים, יריב לוין, החליטו להקפיא את הצעדים, בטענה שאין צורך לעורר רעשי רקע מיותרים כשכל המאמצים הקואליציוניים ראוי שיופנו לאישור הרפורמה המשפטית.

“רעשי הרקע” המדוברים אינם בהכרח אלה של מחאת האופוזיציה או של ציבור העיתונאים — אלה ימחו כך או כך. הכוונה היא לרעשי רקע בתוך הליכוד עצמו. ולהזכיר, מחנה המורדים בנתניהו מונה עדיין ארבעה ח”כים: דודי אמסלם, דוד ביטן, יולי אדלשטיין ודני דנון. באופן תיאורטי, אלה מסכנים את הרוב הקואליציוני (64) בהצבעות רגישות.

התקציב — יעבור. שלא יהיה לאיש ספק. גם את החלקים המרכזיים ברפורמה המשפטית ספק אם המורדים יוכלו לחסום

התקציב — יעבור. שלא יהיה לאיש ספק. גם את החלקים המרכזיים ברפורמה המשפטית ספק אם המורדים יוכלו לחסום. אבל לסכל חקיקה כמו זו שנוגעת לתאגיד, שלא ממש נוגעת בנימי נפשו של הימין, ושיכולה להעניק למסכלים קרדיט תקשורתי וציבורי? למה לא.

כל עוד נתניהו לא מגיע עם אמסלם (או עם דנון) לסיכום על חבילת תיקים “מכובדת”, כזו שתוכל להכניס מי מבין שניהם לממשלה — הוא בבעיה מתמטית.

לכן אדלשטיין וביטן הרגישו בימים האחרונים חופשיים להסתייג מתוכנית קרעי לפגוע בתאגיד; לכן לנתניהו ממילא אין רוב לתיקון חוק השידור הציבורי הישראלי; ולכן אין לו אינטרס ללבות את האינתיפאדה הפנימית נגדו ו”לבנות” את מתנגדיו.

“המאמץ נשא פרי”

ציר נוסף שהוביל את ההתנגדות לפגיעה בתאגיד הוא “הציר ההסתדרותי”, ביצוג יאיר כץ, יו”ר ועד העובדים בתעשייה האווירית.

כץ פעל בגיבוי אביו, שר התיירות חיים כץ, שהפעיל גם את איש מחנהו, שר התרבות והספורט, מיקי זוהר. שניהם, אגב, התפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי — ולכן הם לא מחויבים להצבעה במליאה ויכולים “להשפיע מבחוץ”. לשניהם גם נוח להתעמת עם קרעי, שנעדר גב משמעותי בליכוד.

באשר לכץ ג’וניור, הוא צורף לפני שנה להנהגת הסתדרות העובדים במסגרת ההסכם הקואליציוני של סיעתו (עוז) עם היו”ר ארנון בר דוד.

כץ לא מסתיר את שאיפותיו לרשת את מקום אביו בצמרת הליכוד, או להתמודד על ראשות ההסתדרות בסבב הבחירות הבא. עבורו מקרה התאגיד היה הזדמנות להשיק את הקמפיין שלו בפוליטיקה הארצית.

“בשבוע האחרון עסקתי רבות בנושא והבטחתי שנעשה הכל כדי שהתאגיד לא ייסגר”, צייץ כץ בחמישי. “נפגשתי עם ארגון עובדי התאגיד ועם איגוד התסריטאים. שוחחתי במקביל עם שרים וח׳׳כים כדי לבלום את המהלך. אני שמח שהמאמץ נשא פרי”, כתב כץ, ומיהר לקטוף קרדיט.

את הקרדיט הבא שלו הוא יוכל לקטוף ככל ששר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושות’ ירימו להנחתה, וינסו לגעת בדיני עבודה, או להגביל את זכות השביתה.

ברדוגו זיהה ראשון, והנדל שכח להצטנן

מעבר לדיון הפוליטי, חשוב לשוב ולהזכיר כי סגירת התאגיד משרתת אינטרס עסקי מובהק, וכי מי שייחלו לקיצוץ בפעילות התאגיד היו המתחרים בערוץ 14.

במסגרת תוכניתו, קרעי התכוון להפקיע את התקציב המובטח לתאגיד לצורך מימון הפקות מקור, ולהוציאו למכרז. קרעי טען שאין בסיס למונופול של כאן11 על התקציב, ואין סיבה שלא לאפשר לערוצים אחרים להתחרות על השימוש בכסף הציבורי.

“אם זה יהיה הכיוון, אני חושב שלא ירחק היום ונצטרך לקרוא לשר קרעי לשחרר את עצמו מהתפקיד. האמירות שלא לסגור את התאגיד ולא לפתוח את שוק התקשורת חמורות בעיניי”

האינטרס העסקי של ערוץ 14 הוביל אפוא את אנשיו לנקוט קו אגרסיבי כלפי אלה שפעלו לריכוך הפגיעה בתאגיד — גם אם הקורבן הוא קרעי, שניצב בפרונט.

“כשהיה חבר כנסת, קרעי דיבר על סגירת התאגיד. עכשיו הוא מדבר על קיצוץ תקציבי לתאגיד במקום סגירה שלו. אני רואה בזה חולשה גדולה מאד של קרעי ושל המשרד”, תקף לפני חודש פרשן הבית של ערוץ 14 יעקב ברדוגו, ולא בחל באיום מרומז על מעמדו של קרעי בליכוד: “צר לי להגיד, אבל זו אכזבה גדולה מאוד. אם זה יהיה הכיוון, אני חושב שלא ירחק היום ונצטרך לקרוא לשר קרעי לשחרר את עצמו מהתפקיד. האמירות שלא לסגור את התאגיד ולא לפתוח (לתחרות) את שוק התקשורת, חמורות בעיני. חייבים ליישם את אלה כאן ועכשיו — עם הרפורמה המשפטית”.

ובעוד שר התקשורת הנוכחי מתמודד עם אש צולבת, השר הקודם חומק בצורה מרשימה מביקורת, אף שהתעלם לכאורה מנורמות של נראות ציבורית ונמנע מלהחיל על עצמו מגבלות צינון.

יועז הנדל חתם בשבוע שעבר על חוזה עם הזכיינית רשת 13. במסגרתו, סיכם על הצטרפותו לצוות הפרשנים של חדשות הערוץ. בסוף השבוע דווח כי יצטרף ככותב מן המניין גם לעיתון “ישראל היום” — חודש בלבד אחרי שעזב את משרד התקשורת.