הוא מ־פ־חד: שתי הטעויות של נתניהו חושפות שהוא בלחץ מתגובת השווקים

נייר העמדה שהפיצו בג’יי.פי מורגן השבוע, שהרים דגלים והשווה את ישראל לפולין, הוא רק אחד מתוך רבים, ובאותה מידה יכול היה מחברו להמליץ על ההפך ■ אם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מתעלם ממנו — האירוע הפוליטי היה נחסך ■ את אותה הטעות עשה נתניהו בסוף השבוע, בנסיעתו לפריז

February 04th, 17PM February 04th, 20PM איתן אבריאל הנהלת הבנק האמריקאי ג’יי.פי מורגן צריכה לשלוח זר פרחים גדול לבנימין נתניהו ולעדר השופרות שלו — אחרי שזכה ליחסי ציבור בישראל כפי שלא קיבל מעולם. יש עתה בישראל ציבור גדול שלא שמע את שמו של הבנק הזה מעולם, ומרגע שהכיר אותו בחסות העיתונות, ערוץ 12 והבובות של נתניהו — הציבור חושב שהבנק הוא ארגון בינלאומי חשוב, הקובע גורלות של מדינות כאילו היה קרן המטבע הבינלאומית או האו”ם.

זה, כמובן, לא נכון. אף שג’יי.פי מורגן הוא הגדול מבין הבנקים האמריקאיים, הוא רק אחד מתוך עשרות בנקים, כולל אירופיים ויפניים, שמפיקים באופן שוטף ניירות עמדה על מגוון רחב של שווקים פיננסים. הם עושים זאת כשירות ללקוחות וככלי לקידום עסקות פיננסיות — שאותן, בתפקידם כברוקרים, הם מקווים לבצע בהוראת הלקוחות, ולקבל עמלות מסחר בהתאם.

בעגה המקצועית ניירות אלה מכונים בשם Sell Side, מכיוון שהם אינם משקפים את החלטות ההשקעה של הבנק עצמו, אלא דעות של אנליסטים — שהמוטיבציה שלהם היא לגרום ללקוחותיהם לסחור, לקנות ולמכור. בפעם הזאת, האנליסט של ג’יי.פי מורגן שיקף דברים שהוא שמע ממקורותיו על הנעשה בישראל, והרים דגלים בהתאם.

הדבר המשמעותי ביותר מהם היה השוואה למה שקרה בפולין לאחר השינויים המשפטיים שהתרחשו במדינה ב–2015, הורדת הדירוג שהם גררו, וההשפעה שלהם על שערי המטבע ואיגרות החוב הפולניות. בפעם הבאה, עשוי אותו אנליסט להמליץ בדיוק להפך, ולקבוע משהו כמו “השקל ירד בגלל האירועים הפוליטיים בישראל, אבל הוא ירד יותר מדי, ויש הזדמנות ספקולטיבית לנצל את המצב ולקנות שקלים בזול”.

במקביל, מול ג’יי.פי מורגן יש עתה עשרות אנליסטים בבנקים המתחרים, שיכתבו בימים הקרובים את העמדה שלהם ביחס לנעשה בישראל — שעשויה להיות זהה, הפוכה, או משהו באמצע. בשווקים יש תמיד קונה מול כל מוכר, ומול מי שמכרו בשבוע שעבר שקלים, היה בשבוע מספר זהה של סוחרים שדעתם הפוכה — והם דווקא רכשו אותם.

עבור האנליסטים של הבנקים אלה הם אירועים שוטפים. הם אוהבים שינויים כי כך יש להם מה לכתוב וסיבה להמליץ על עסקות ושינוי פוזיציות, ומבחינתם אין זה משנה אם האירוע הוא פוליטי, כלכלי, או ביטחוני.

בשונה מההצהרות של כלכלנים, משפטנים ואנשי היי־טק על הסכנה לישראל בשל התוכנית להפיכה המשטרית — האנליסטים הללו לא מביעים עמדה מוסרית או לאומית. אלה רק מחשבות על איך להרוויח כסף ממה שקורה בכל מדינה.

התגובה יצרה את האירוע

לו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’, ובעיקר השופרות שלהם, היו מתעלמים מניירות אלה, כל האירוע הפוליטי לא היה מתרחש. אלא שנתניהו, שנלחץ מתגובת השווקים להפיכה המשטרית שלו, עשה את כל הטעויות האפשרויות, ובמו ידיו שפך נפט על מדורת השיח הציבורי.

במקום להתעלם מג’יי.פי מורגן ודומיהם, שלח נתניהו את אנשיו ברשתות החברתיות לצטט נייר חסר משמעות קודם, וביום ראשון שעבר אף הפיץ וידאו מביך במיוחד, שבו הוא אומר כי הבנק קובע ש”כלכלת ישראל חזקה, המוסדות איתנים, והוא לא משנה את ההערכה שלו לגבי מדינת ישראל” — רק כדי לראות ארבעה ימים מאוחר יותר את אותו הבנק מפיץ נייר המשווה את ישראל לפולין, ומזהיר מפני הורדת דירוג.

התגובה של לשכת נתניהו, כי “גם 1,000 ניירות כאלה לא יגרמו לנו לסגת מהרפורמה”, הייתה מביכה לא פחות. זאת מכיוון שבניגוד לנייר בודד, לעמדה המצטברת של משקיעי החוץ והאנליסטים בחו”ל יש חשיבות עצומה על כלכלת ישראל.

ואם, כפי שפירסמה העיתונאית מזל מועלם, נתניהו גם יצר קשר עם ראשי ג’יי.פי מורגן ובנקים נוספים בוול סטריט כדי לעצור אותם מלהתייחס להפיכה המשטרית — אז הוא עשה, מבחינתו, את השגיאה הגדולה מכולן.

ראוי לדעת: להנהלות של בנקים אין שום מושג ושום עניין בניירות העמדה של האנליסטים, היושבים בפינה של חדר העסקות וכותבים ניירות שיווקיים. הם מפיקים מאות ניירות כאלה בשבוע, ואיש בהנהלת הבנק אינו קורא אותם. לעומת זאת, אם אכן קרה אירוע שבו ראש מדינה יצר בעצמו קשר עם מנכ”ל בנק כדי לעסוק בניירות אלה, זהו מצב נדיר ביותר, וספק אם בכלל התרחש אי פעם.

התוצאה היחידה שלו היא שראשי הבנק ילמדו, אולי לראשונה, שמשהו גדול מתרחש בישראל, ושראש הממשלה כה לחוץ, כמעט היסטרי, עד שהוא מתקשר אליהם. הם יבקשו ללמוד עוד על ישראל ועל ההפיכה המשפטית שבה.

בכך, בנימין נתניהו לא רק שלא סייע בשיווק ה”רפורמה” שלו בעולם — הוא פעל עבור מתנגדיה. מעתה, שוב בעיקר בגלל נתניהו עצמו, בכל פעם שעוד בנק יכתוב משהו על ההפיכה, המחאות ומכתבי הכלכלנים — והם יהיו חייבים להתייחס אליהם — הניירות הללו ירדפו אחריו בתקשורת וברשתות החברתיות. למעשה, אם לג’יי.פי מורגן יש חוש עסקי, עליו לצאת מחר בבוקר לקמפיין פרסום בישראל שבו יציע לישראלים, שאולי חוששים מעתיד המדינה, להעביר חלק מכספם לסניפי הבנק בלונדון, אתונה ולימסול — יעדים שנהפכו לפופולריים בעיני ישראלים בשבועות האחרונים.

מיהם אנשי העסקים שפגש נתניהו?

את אותה הטעות, בגרסה אחרת, עשה נתניהו בשבוע שעבר בנסיעתו לפריז. במהלכה, הוא נפגש עם הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון, שממנו הוא שמע בארוחת הערב, לפי הדיווח של העיתון הצרפתי “לה מונד”, שאם תושלם ההפיכה המשטרית הרי שצרפת תפסיק לראות את ישראל כמדינה דמוקרטית. לאחר מכן הוא מיהר לפגישה חפוזה עם “אנשי עסקים”, שעל פי הלשכה שלו “שווים 120 מיליארד דולר” וכולם “רוצים להשקיע בישראל”.

אלא שלא נתניהו ולא לשכתו לא הסכימו לבקשות התקשורת לשתף מיהם אותם אנשי עסקים, איך הוא הגיע ל”שווי” של 120 מיליארד דולר שיש בידיהם, ובמה היה הרצון שלהם להשקיע. זו שגיאה כי אזרחי ישראל, גם תומכי נתניהו, מכירים היטב את החיבה של נתניהו לאנשי עסקים בכלל ולמיליארדרים בפרט — הרי שאול אלוביץ’ וארנון מילצ’ן הם “חברים”, ו”מותר לקבל מתנות מחברים”, כפי שנתניהו טוען במשפטו.

העובדה שהוא לא ציין אפילו שם של איש עסקים אחד, או דיווח על עסקה אפשרית אחת, מבהירה שלא היה לו מה לספר.

אלא שהטעויות של נתניהו בניתוח השווקים ובשיחות עם אנשי עסקים לא משנות את המצב שבו נמצאת בישראל. במציאות זו, שלושת האידיאולוגים שדוחפים את ההפיכה המשפטית — שר המשפטים יריב לוין, יו”ר ועדת החוקה שמחה רוטמן ושר האוצר סמוטריץ’, בשליחות וגיבוי של פורום קהלת השותף עמם בכל משא ומתן — ממשיכים לקדם את ההפיכה בכל כוחם ובכל המהירות.

במקביל, הם ממשיכים ליישם פרקים נוספים ב”מדריך לדיקטטור המתחיל”, הכוללים השתלטות על התקשורת החופשית (חיסול התאגיד, למרות הדחייה בפירוקו), חיסול מוקדי כוח כמו איגודי עובדים (הצעת חוק לאיסור על שביתות אהדה) והקמת מיליציות (השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר).

המדריך כולל גם הקמת משרד לפרופגנדה (גלית דיסטל־אטבריאן, שביקשה מרה”מ תקציב של מאות מיליוני שקלים), מהלך שאינו יכול שלא להזכיר את הרקע שבספר “1984” — שבו האח הגדול עוקב אחריך תמיד, וגיבור הסיפור עובד ב”מיניסטריון האמת”.

למרות חששו מתגובת הכלכלה והשווקים, נכון לעתה נתניהו מגבה את כל המהלכים הללו, ולאיש בישראל אין ספק שהוא עושה זאת במטרה להימלט מאימת הדין ומהפחד מתוצאת משפטו.