האנליסטים הישראלים בוחרים להתעלם מההפיכה המשטרית

אף אנליסט של בנק או בית השקעות לא עמד על המשמעות הפוליטית והכלכלית של האירועים במדינה, ולא הוסיף עליהם, כנדרש, המלצות השקעה כלשהן ■ זאת, בזמן ששורה של בנקים בארה”ב ובאירופה התייחסו בהרחבה לצעדים של ממשלת ישראל ■ האם האנליסטים הישראליים קיבלו הנחייה מהנהלות הבנקים שלא להתייחס לאירועים?

February 05th, 20PM February 05th, 20PM איתן אבריאל בעוד שורה של בנקים בארה”ב ובאירופה, בהם ג’יי. פי מורגן, גולדמן זקס וברקליס, התייחסו בהרחבה בניירות העמדה השוטפים שלהם לצעדים של ממשלת ישראל לקראת הפיכה משטרית, דווקא האנליסטים בבנקים ובבתי ההשקעות בישראל בחרו להתעלם מהם או לכתוב עליהם פסקה מינימלית, לא מחייבת וללא ערך מוסף למשקיעים.

כך למשל, נייר העדכון של חדר העסקות במט”ח וני”ע זרים של בנק הפועלים לא איזכר את המשבר הפוליטי־חוקי ואת המחאות בעקבותיו ולו במילה אחת. עדכון קבוע אחר של הבנק בשם “כלכלית בראשון”, שנכתב על ידי המחלקה הכלכלית של הבנק והופץ היום (א’), בחר בכותרת “האינפלציה הדביקה תישאר עימנו”, שלא קשורה לאירועים הפוליטיים. בנייר העדכון סיכמו את העמדה של הבנק ביחס לצעדי הממשלה במשפט: “השווקים מושפעים מהלך הרוח בקרב המשקיעים, ומבחינתם זהו אירוע שכרוך באי־ודאות, בלי קשר לעמדתם ביחס לרפורמה. נתוני השוק עדיין לא משקפים עלייה מובהקת בסיכון המשק”.

אסור לאזרחי ישראל לסמוך על הבנקים ועל בתי ההשקעות המקומיים כדי לקבל תמונה מפורטת של הנעשה בישראל בעת הזאת, או על השפעת הצעדים שנוקטת הממשלה על הכלכלה ועל השווקים

כך, או אפילו פחות מכך, גם בבנקים האחרים. כלכלני בית ההשקעות לידר מצאו בסקירה השוטפת שלהם מה לספר למשקיעים על הנעשה בשווקים ובכלכלה העולמית לאורך שבעה עמודים צפופים, אך לא הזכירו במילה את המצב הפוליטי. בבית ההשקעות מיטב הקדישו 13 עמודים לניתוח מצב השווקים, אך הדבר היחידי שסיפרו לקוראיהם על ההפיכה המשטרית היה כי “בשוק הישראלי נרשם בשבוע שעבר תיקון חד גם באג”ח וגם במניות, לאחר ירידות בהשפעה של האירועים הפוליטיים. למרות התיקון, פרמיית הסיכון (CDS) של ישראל עלתה לרמה הגבוהה מאז סוף 2020”. זהו.

באתר בנק לאומי מופיע ניתוח פיננסי תחת הכותרת “התפתחויות מאקרו־כלכליות שהתרחשו בשבוע שעבר” מ–1 בפברואר, שעליו חתומים יניב בר ואלון קול קרייז, כלכלנים בבנק. הנושא העיקרי של מסמך הניתוח הוא העלייה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי, ואין בו אף מילה על הצעות החוק של יריב לוין ועל המחאות הענקיות ברחבי ישראל שנמשכות כבר חמישה שבועות. בבנק דיסקונט, שפירסם סקירה כלכלית שבועית ב–30 בינואר, ההתייחסות היחידה לאירועים הפוליטיים מסתכמת בשורה אחת, שבה נכתב: “כיוון לעתיד: השוק המקומי יושפע השבוע מהפרסומים בחו”ל, כמו גם מההתפתחויות המקומיות”.

ההתעלמות והניסוחים המעורפלים מוכיחים עד כמה ניירות העמדה של הבנקים הישראליים הם מבישים וחסרי ערך מוסף למשקיעים באופן מוחלט, גם בהשוואה לאלה של הבנקים הזרים. אף שלא חסרים להם תקציבים, אף אנליסט של בנק או בית השקעות לא טרח לפרט את מהות האירועים האחרונים, לא עמד על המשמעות הפוליטית והכלכלית שלהם ובוודאי לא הוסיף עליהם, כנדרש, המלצות השקעה כלשהן.

משפט כמו “השוק יושפע מהפרסומים בחו”ל וההתפתחויות בישראל” הוא כה חסר ערך עד שהוא כבר מגוחך, או כפי שאמר שייקה אופיר באחד המערכונים שלו: “יופי, נחמה”. האם הכלכלנים והאנליסטים בבנקים הישראליים מקבלים שכר רק כדי למלא שורות מלל חסרי משמעות שאיש כנראה אינו קורא?

לחלופין, האם הם קיבלו הנחייה מהנהלת הבנק שלא להתייחס לאירועים? האם זו תוצאה של הדרישה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, מהנהלות הבנקים לגלות מתינות וזהירות בהתבטאויות על משיכות כספים, כפי שפירסם סמי פרץ? בבנק הפועלים טענו כי לא התקבלה הנחיה כזאת, וביקשו להבליט את הפסקה בדו”ח “ראשון בכלכלה”, שבו יש לכל הפחות התייחסות קצרה, גם אם בסיסית, לנושא שמעסיק היום כמעט כל משק בית וכל משקיע בישראל.

לעומת זאת, יש אנליסטים, שביקשו להישאר בעילום שם, המודים כי התבקשו על ידי מנהליהם לגלות איפוק וזהירות מיוחדים ביחס להפיכה השלטונית. המשמעות פשוטה: אסור לאזרחי ישראל לסמוך על הבנקים ועל בתי ההשקעות המקומיים כדי לקבל תמונה מפורטת של הנעשה בישראל בעת הזאת או על השפעת האירועים על הכלכלה ועל השווקים. זה די מביך עבור הענף הפיננסי הישראלי כולו.